צביה מעלות היסטוריה

    רקע על חיו: הרב שומאל סלנט נולד בשנת 1816 בתאריך-ב' בשבט בתקופת האימפריה הרוסית,  בעיר וולקוניק הסמוכה לביאליסטוק לרב צבי הירש ששימש כרב העיר ולריסא, בילדותו למד אצל אביו, ולאחר שנתייתם עבר לעיר קידאן שם למד מפי הרב צמח שפירא,   והתפרסם בכינוי 'העילוי מקיידן'. לאחר מכן למד בסלנט אצל הרב צבי ברוידא, ובישיבת וולוז'ין. הוא נסמך לרבנות על ידי הרב אברהם אבלי פאסוועלער ראב"ד וילנה, והרב יעקב ברוכין רבה של קרלין. הוא נישא בגיל שלוש עשרה לחייו והתגרש אחרי שלוש שנים ,ואחרי גרושתו נישא שנית, הוזמן לעיר סלנט עם אביו ושודך לטוביא ביתו של הרב יוסף זונדל מסלנט. כאשר עלה חותנו לירושלים, בשנת 1837, לא רצה הרב סלנט להצטרף אליו, אולם כעבור כשנתים, כאשר חלה במחלת ריאה, המליצו לו הרופאים לעבור לגור בארץ חמה יותר כאיטליה. בעקבות זאת החליט לעלות לארץ ישראל, אף שהייתה אז שוממה. הוא נסע לירושלים כבן לוויתו של הרב משה ריבלין שעלה לכהן כמנהיג הקהילה האשכנזית בירושלים, ושניהם התעכבו בדרכם מספר חודשים בקושטא (עקב המלחמה שהתנהלה אז בין מוחמד עלי ובין הסולטאן), והתיידדו שם עם ...

בס"ד                                            הרב חנן פורת     הרב חנן נולד בשנת התש"ד בכפר פינס. כשהיה בן חצי שנה הצטרפו הוריו לקבוצת "אברהם" שהקימה את קיבוץ כפר עציון. בגיל 5,  בקום המדינה, פונה עם משפחתו וחבריו מכפר עציון, בעקבות הקרבות הקשים שהיו במקום, במלחמת השחרור.   כשישים מילדי הקיבוץ פונו עם אמותיהם מכפר עציון בכ"ג בטבת תש"ח, 5 בינואר 1948, למנזר רטיסבון שבירושלים. השלב הראשון של מלחמת השחרור כבר התנהל ברוב אזורי הארץ, וגוש עציון המבודד הפך לזירת לחימה - לא מקום אידיאלי לילדים קטנים.  בזיכרונו של חנן נותרה חקוקה תמונתם של הנשים והילדים נפרדים מהגברים שנותרו להגן על הקיבוץ ונדחסים לתוך משוריין אפל וצפו ף הקיבוץ הדתי כפר עציון, כיישוב הגדול ביותר בגוש עציון לפני מלחמת העצמאות (1948-1943). על הגנתו ועל הגנת גוש עציון וירושלים נפלו 240 מתיישבים, לוחמים וחיילים. בכפר עציון החליטו תוך כדי הקרבות והמצור לְפנות את הילדים ואת מרבית הנשים שלא יפגע...

גולדה מאיר    גולדה מאיר לבית מאיבוביץ' נולדה באוקראינה, 1898. כשהיתה בת ארבע התרחש פוגרום באיזור מגוריה, דבר שהשפיע של פעולותיה בהמשך החיים. בשנת 1921 עלתה לארץ-ישראל והצטרפה לקבוצת "מרחביה" למשך כשנתיים.   בהמשך חייה הייתה פעילה בשלל תפקידים במדינת ישאל ובניהם ראש המחלקה המדינית ,שרת עבודה , שרת חוץ. לאחר מכן היתה גם ראשת הממשלה הראשונה והיחדה בתולדות המדינה לכן זה גרם לפמיניטים ,להיות יותר בעד בנות שיצאו לעבוד וכו.. ולכן היא גם חוקקה חוקים בזמן שהייתה ראשת ממשלה ש1954 לא היה נהוג שאישה תצא לעבוד בכלל ,המקום שלה היה אמור להיות בבית. היא חוקקה חוק עבודת נשים.  ובתקופת כהונתה פרצה מלחמת יום כיפור. \ בזמן שכיהנה הראשות ניסתה לעשות הסכם שלום בין ישראל למצריים  להגיע לפתרון בסכסוך המדיני שהיה  ערך מסעות דילוגים בניסיון לגבש הסכם  בקוורטט בינלאומי: אמריקני,בריטי, צרפתי,  ורוסי.  כדי להשיג הפסקת אש  במלחמ ה  הסכימה מאיר להגמיש את מדיניותה ולהסכים עקרונית לנסיגה של צה"ל  מקווי הפסקת האש גם ללא הסכם שלום מלא הסכם זה הביא לפרישת מפלגת ...

בעז"ה אהרון אהרונסון אהרון אהרונסון   נולד 1876 בעיר בקאו שברומניה.  התחנך בבית הספר בזכרון יעקב, ובהמשך נשלח ללימודי אגרונומיה בצרפת. עם סיום לימודיו בשנת 1896, שימש כמדריך החקלאי הראשון של המושבה מטולה , אך בשל סכסוך מקצועי, עזב את המקום ונסע לטורקיה. בטורקיה ניהל חווה חקלאית גדולה עד לשנת 1900, ולאחר מכן חזר לארץ ישראל. באותן שנים שלטו העות'מאנים (הטורקים) בארץ ישראל. שלטון זה היה אכזרי כלפי התושבים ובמיוחד כלפי היהודים, ופעלו שלא לפי החוק. הם לקחו בקשיש (שוחד) בעבור פעולות בסיסיות שאנשים ביקשו מהם, וגבו תשלומי מיסים מופקעים. נוסף על כך, הם הזניחו את טיפוח הארץ בתחומים שונים, לדוגמא- לא פיתחו תשתיות תחבורה, והדרכים היו לא יציבות ובלתי ניתנות לנסיעה בהם. בשנת 1914 פרצה מלחמת העולם הראשונה. הבריטים רצו לכבוש את ארץ ישראל מידי הטורקים. ליהודים שחיו בארץ נמאס משלטונם המושחת של הטורקים ולכן החליטו לעזור לבריטים. אהרון אהרונסון הכיר את אבשלום פיינברג, ויחד עם אנשים נוספים החליטו להקים מחתרת אשר תעזור לבריטים במלחמתם בטורקים.  בשנת 1915 הוקמה המחתרת ונקראה בשם ניל"י- "נצ...