גולדה מאיר -ליאור אוחיון שרת חוץ צירה ,ראשת ממשלה ,הסכם השלום .

גולדה מאיר 

 

גולדה מאיר לבית מאיבוביץ' נולדה באוקראינה, 1898.

כשהיתה בת ארבע התרחש פוגרום באיזור מגוריה, דבר שהשפיע של פעולותיה בהמשך החיים.
בשנת 1921 עלתה לארץ-ישראל והצטרפה לקבוצת "מרחביה" למשך כשנתיים.

 

בהמשך חייה הייתה פעילה בשלל תפקידים במדינת ישאל ובניהם ראש המחלקה המדינית ,שרת עבודה , שרת חוץ. לאחר מכן היתה גם ראשת הממשלה הראשונה והיחדה בתולדות המדינה

לכן זה גרם לפמיניטים ,להיות יותר בעד בנות שיצאו לעבוד וכו..

ולכן היא גם חוקקה חוקים בזמן שהייתה ראשת ממשלה ש1954 לא היה נהוג שאישה תצא לעבוד בכלל ,המקום שלה היה אמור להיות בבית.

היא חוקקה חוק עבודת נשים.

 ובתקופת כהונתה פרצה מלחמת יום כיפור.

\

בזמן שכיהנה הראשות ניסתה לעשות הסכם שלום בין ישראל למצריים 

להגיע לפתרון בסכסוך המדיני שהיה 

ערך מסעות דילוגים בניסיון לגבש הסכם בקוורטט בינלאומי: אמריקני,בריטי, צרפתי, ורוסי. 

כדי להשיג הפסקת אש במלחמה הסכימה מאיר להגמיש את מדיניותה ולהסכים עקרונית לנסיגה של צה"ל מקווי הפסקת האש גם ללא הסכם שלום מלא

הסכם זה הביא לפרישת מפלגת גח"ל מהממשלה 

היו לה מלא התנגדויות מהעם בעקבות המצב שהגיע אליו.

בשנת 1969 מונתה לראשת הממשלה מטעם מפלגת העבודה

בשנת 1973 פרצה מלחמת יום כיפור. מספר חודשים לפני המלחמה, בפגישותיה עם מלך חוסיין , הוא הזהיר אותה על כך שעומדת לפרוץ מלחמה, אך שר הביטחון משה דיין הריגע אותה.

  ביום שפרצה המלחמה גולדה  החליטה לגייס למילואים לבקשתו של הרמטכל 

גם בערב יום כיפור נמנעה מאיר מגיוס המלואים, בגלל טענתם של דוד אליעזר, ומשה דיין, ראש אמ"ן וחיים בר לב החלטה שהיא הגדירה כטעותה הגדולה ביותר, שעליה "לא הייתה לה נחמה" היא התחרטה על ההחלטה הזאת. לפי דעה אחרת, בישיבת ממשלה מצומצמת שהתקימה ביום שישי, ערב יום כיפור 5 באוקטובר 1973, גולדה החליטה לא לגייס מילואים לפי המלצת שר הביטחון משה דיין, הרמטכ"ל דוד אלעזר שהעריך סבירות לא גבוהה למלחמה, וראש אמ"ן אלי זעירא ששלל מלחמה ואמרו שהסיכויים קטנים , והרשים את השרים בטון הבטוח שלו. 

עם זאת גולדה הוסמכה לגייס מילואים במהלך יום הכיפורים, אם יהיה צורך.

ביום הכיפורים עצמו, שעות לפני פרוץ המלחמה, החליטה מאיר לגייס את המילואים לבקשתו של הרמטכ"ל דוד אלעזר,

אך בניגוד אלהם דיין פחד ןחשש שזה יהיה כמו התגרות וכתוקפנות 

גולדה שמעה משר הביטחון ששתי החזיתיות הזעזעו ואמרה שאם הם יתגשמו לא תראה עוד טעם בחייה 

מאיר לא חיזקה את העם אלה להפך 

לאחר המלחמה גולדה הייתה צריכה להקים שוב ממשלמה לאחר הבחירות אבל היו מלא ביקורות כלפי זה ולכן וועדת אגרנט, החליטה לחקור את העיניין אבל מאיר רצתה לדחות את העצעה של ההקמת הוועדה 

בסוף הוועדה החליטה שמאיר עשתה את הצעדים הנכונים ונקתה בצעדים הנכונים

יומיים לאחר פרסום הדו"ח התפטר הרמטכ"ל דוד אלעזר, תוך שהוא טוען כי נגרם לו עוול, בעיקר על רקע העובדה כי הוועדה לא המליצה על סנקציות כלשהן נגד הדרג המדיני.

בעיקבות המצב גברו הביקורות כלפי גולדה 

העובדה שאיבדה גם את אמון מפלגתה הייתה כנראה הגורם המידי להגשת התפטרותה ב-11 באפריל 1974,

חודש לאחר שהקימה את ממשלתה השלישית. החשש שלא תוכל להחזיק מעמד, פיזית, הטריד אותה כבר חודשים רבים לפני פרוץ המלחמה. 

זה עתה, בגיל 76, הטריד אותה מצב בריאותה . המלחמה והביקורת הנוקבת שהוטחה בה בעקבותיה הייתה עוד סיבה להחלטה. הזעזוע שעברה בגין ההאשמות החמורות שהוטחו בה ובמיוחד אשמתה בהרג חיילים במלחמה היה חמור עד כי שבה וביקשה לשים קץ לחייה

2 המדינות קיבלו את התוכנית, אך עם ההסכמה החלקית שהייתה ביניהם הבדלים גדולים. המצרים דרשו שראשית ישראל תתחייב לנסיגה מלאה מסיני ומעזה ולהשגת פתרון צודק לפליטים הפלסטינים. אחר כך יפתח משא ומתן לשלום.

המצב היה אמור להיות יותר גרוע בשביל ישראל 

גולדה הייתה חדורת מוטיבציה לפעול להסכם השלום בנינו לבין מצריים 

אני יכולה ללמוד ממנה לא לוותר על מטרות בחיים כמו שהיא לא וויתרה על לחוקק חוק עבור עבודת בנות שזה היה יוצא דופן באופן משמעותי באותה תקופה ,אני למדתי ממנה שגם אם ניראה סוף העולם אז תמיד להמשיך וגם אם צריך לפעמים אז לוותר אם זה מעבר ליכולות שלך.

ציטוט של גולדה: "לעולם לא אסלח לערבים על שלימדו אותנו להרוג את בניהם"

ביבי: https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=2240