הברון רוטשילד
הברון רוטשילד: הברון אברהם בנימין אדמונד ג'יימס דה רוטשילד נולד בשנת 1845 בעיירה ליד פריז.
הכינוי שלו היה "הנדיב הידוע", בזכות כל התרומות והעזרה שנתן לפיתוח ההתיישבות בארץ ישראל.
פיתוח ראשון לציון: הברון רוטשילד עזר מאוד בפיתוח ישובים בארץ במטרה לפתח עצמאות.
ב-1882 פנה לברון אחד מתיישבי ראשון לציון בבקשה לסיוע כספי מכיוון שהמושבה הייתה על סף התמוטטות. תחילה, הוא עזר להם בחפירת באר מים, סיוע למשפחות עניות ומימון מדריך חקלאי למושבה. ובהמשך, כדי לפתח עבודה עברית בארץ, הוא פנה לחובבי ציון בבקשה שישלחו חבר'ה צעירים שיעברו הכשרה להיות מדריכים חקלאים. בנוסף לעזרה לראשון לציון, הברון עזר לעוד מושבות עזרה כלכלית. הוא שלח חקלאים מצרפת שיבואו וידריכו פה חקלאים ומתיישבים לגדל כרמים ולייצר יין בצורה נכונה וטובה. כשקראתי את הפעולות שהברון רוטשילד עשה, אני מלאת הכרת תודה כלפיו. הוא השקיע מההון הפרטי, שהוא עבד בשבילו, בשביל פיתוח ישובים חדשים שלא בטוח היו מצליחים. הוא האמין במה שהוא עשה ועשה את העבודה שלו עד הסוף. זה משהו שאני אקח איתי לחיים, להיות בטוחה במה שאני עושה, וכשאני עושה משהו- לעשות אותו כמו שצריך ועד הסוף.
פולמוס השמיטה:
בשנת תרמ"ט יצאה השמיטה הראשונה מזה שנים, שבה חיו יהודים בארץ ויכלו לקיים את השמיטה.
כאשר שנת השמיטה החלה להתקרב, החלו דיונים על האופן בו יקיימו את מצוות השמיטה במושבות. חובבי ציון רצו שהמושבות יוכלו להתפתח וחששו שאם לא יעבדו באדמה במהלך השנה תיהיה התמוטטות כלכלית של המושבות. לכן ביקשו דרכים להתיר את עבודת האדמה. פקידי הברון רוטשילד, שפיקדו על המצב הכלכלי של היישובים היו גם הם מוטרדים מההפסדים שהיו עלולים לקרות אם הישובים ישמרו את השמיטה. הברון רוטשילד החליט שאם הם לא ישיגו היתר עבודה בשמיטה, הוא יפסיק את תמיכתו ליישוב.
היו רבנים שנתנו אישור למכור את הקרקע לנוכרי ואז האדמה שיעבדו לא תיהיה שייכת ליהודי ויהיה אפשר לעבוד אותה. רבני ירושלים היו נגד ההיתר ורצו שייקימו את מצוות השמיטה. בעקבות החלוקת דעות הזאת, נוצר סכסוך בין רבני ירושלים לברון רוטשילד.
בסופו של דבר רוב הישובים הסתמכו על הרבנים שכן היתרו ועבדו באותה שנה באדמה. מזכרת בתיה היא אחת מהישובים שבחרו לשמור את השמיטה ולכן הברון הפסיק להם את הסיוע הכספי.
אני בטוחה שההחלטה של הברון של להפסיק את המימון אם ישמרו שמיטה, הייתה קשה אבל היא נובעת מהיגיון. המושבות רק התחילו את הפיתוח שלהם, שנה שלמה שלא יעבדו באדמה תעשה נזק גדול לחקלאות. הברון השקיע את כספו ביישובים ולכן זה הגיוני שהוא ביקש שימשיכו לעבוד עם היתר כדי שכספו לא ילך לפח.
הקמת פיק"א:
אחרי מלחמת העולם הראשונה, בריטניה החלה את שליטתה בארץ. הברון ראה זאת ורצה להגביר את ההתישבות היהודית בארץ ולכן החליט להחליף את השותפות שלו עם ארגון יק"א (ארגון שהוקם כדי לסייע לפליטים יהודים שהגיעו מרחבי העולם, להתיישב באמריקה ובמושבות הברון הירש בארגנטינה) לארגון שעזר להתיישבות בארץ ישראל. כעבור 24 שנה הוא הקים את פיק"א (חברה להתיישבות יהודית בארץ־ישראל- תורגם). פיק"א קנתה אדמות בארץ והקימה בהן ישובים חדשים. היא שתלה גם עצים בארץ בזמן שליטת הבריטים בארץ. אחרי קום המדינה פיק"א העבירה את רוב נכסיה למדינה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה