משה מנדלסון (השכלה יהודית) - ירדנה יורם

משה מנדלסון (השכלה יהודית)

 משה מנדלסון היה הוגה דעות יהודי-גרמני, ונחשב לאחד מן אבות תנועת ההשכלה היהודית ולמעצב המרכזי של תנועה זו. הוא קיבל בצעירותו חינוך יהודי מסורתי וכשהחל להתבגר הרחיב את הידע שלו בפילוסיה ,מדעים ושפות. מנדלסון הצליח להשתלב יפה בחברת המשכילים היהודים ברלין. 

1) תנועת ההשכלה היהודית

אחת הדרכים בה תנועת ההשכלה הגיעה ליהודים היא דרך האמנסיצפציה , תנועה זו זרעה תקווה בליבם של היהודים שחיו כל חייהם בביזיון שעכשיו תהיה להם הערכה כלשהי מכייוון שהם מרגישים שכעת הם נמצאים באותה רמה כמו הגרמנים או בכללי כאדם אחר, עכשיו שיש להם הזדמנות לקבל השכלה. המשכילים האמינו בעיקרון של מנדלסון שצריך להעריך בני אדם לא לפי השתייכותם הדתית, אלא לפי כמה האדם מצליח לתרום למדינה. 

להשכלה הייתה יעד שכלל שני הישגים: שמירת היהודים כקבוצה אחת משל עצמה, מובדלת מן שאר העמים. הייתה להם פעולה שכללה את התחייה וההתחדשות התרבותית והרוחנית ונוסף ספרות ועיתונות בעברית. ההישג השני היה השתלבות מרבית ככל שניתן במדינה בה הם חיים, תוך למידת השפה ורכישתה, וכך גם לגבי התרבות והערכים.

2) המעבר לברלין בצעירותו - גילה את אהבתו לפילוסופיה

מנדלסון בגיל צעיר הוכר כ"עילוי" רב-כשרונות והחל ללמוד אצל רבי דוד פרנקל, כאשר הרב הצטרך לעבור לברלין כדי למלא מקום שם כרב הקהילה, מנדלסון הלך אחריו בגיל 14. בזכות החשיפה לעולם גדול ייותר משהכיר הוא נחסף ונשאב לעבר הפילוסופיה, שפות ומדעים. הוא הקדיש את עצמו בלימוד הספרות הגרמנית, לשונות אירופאיות, מדע ופילוסופי. המאמצים והעבודה המפרכת שלו השתלמו לבסוף כמובן משום שנעשה לאחד מהוגי הדעות הכי מוכרים בגרמניה ומחוצה לה, וליהודי המפורסם ביותר בחברה במאה ה- 18. 

3) הביאור העברי והתרגום לגרמנית שלו לתורה

בסוף שנות ה – 70 מנדלסון החל לתת תשומת לב רבה יותר בעבודתו שתהיה חלק ממפעל חייו ולאחד החיבורים החשובים ביותר של תנועת ההשכלה היהודית, שזהו הביאור העברי והתרגום לגרמנית שלו לתורה. כמובן שכל דבר גדול מתחיל מדבר קטן כך בעצם כוונתו של מנדלון בהכנת ביאור זה לחינוך בניו בסופו של גבר התפרסם לכלל הקהל בהצעתו של מורה בניו. למרות שהיה בידו של מנדלסון כבר מספר הסכמות של רבנים לגבי הביאור הגרמני, הוא שלל אותן מלצרפן לכרכים הראשונים של הביאור, בהסבר כי חיבור בגרמנית אינו זקוק לאישורי רבנים. ואכן היו רבים זעמו על החיבור ואפילו היה אחד שאיים לעשות חרם על הספר, היה רב אחר שחשש לגבי העתיד של אלו שיקראו את החיבור – כלומר, שזה לא יעזור ליהודים בלימוד המקרא ויביא רק תוצאות הפוכות ולא רצויות כמו הפיכת המקרא לכלי לשימוש בו יוכלו ללמוד גרמנית, הם חששו שטעות זו שיכולה לקרות ואם תקרה, תתמשך גם לדורות הבאים.

הסיבה שבחרתי בדמות זו ומחשבותיי עליה:
למדתי על דמות זו בעבר והייתה לי המחשבה שאוכל ללמוד עליה חומר חדש. אני אכן מצאתי חומר חדש אבל הוא יותר פירוט מוסבר יותר על מה שלמדנו בקצרה בכיתה.
הרעיון שלו לשלב בין חיים יהודיים מלאים לבין חיים נאורים ומודרניים הוא דבר טוב לפי דעתי, הרי שני הדברים לא חייבים לסתור את אחד השני ואם כבר השילוב בניהם יטיב.

מקור מידע ראשוני: התמונה

מקור מידע משני: https://www.youtube.com/watch?v=r7UtC5H5nec הסבר על הדמות מי היא ובכלל.

ביביליוגרפיה:

1) https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F
2) https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA
3) עמוד 202 / משברים ותקומה כרך ראשון, מסורת ומהפכות.