יחיאל אליאש- פאר חוטר

יחיאל אהרון אליאש

לק"י

בחרתי לכתוב על יחיאל אליאש כי מבחינתי הוא דוגמא לחיים שאני רוצה לחיות. הוא הקים את תנועת הנוער שהייתי בה חניכה וכיום מדריכה ושינה כך את החיים שלי ושל מאות אלפי בני נוער אחרים בזכות האמונה והדבקות שלו בערכים שלפיהם הוא חי.

הרב נריה אמר עליו:

 "את יסוד ‘בני עקיבא’ עם הרבה תום לב, עם הרבה אמונה, עם הרבה להט נפשי, ועל כל אלה- עם הרבה מסירות ממשית-מעשית."

(בכללי, מה שהרב נריה כתב עליו ממש יפה ונוגע ללב, אני ממליצה לקרוא אם הנושא מעניין אותכם)

לפי דעתי, כל אחד יכול ללמוד מיחיאל אליאש, בין אם זה היכולת לחיות את האידיאלים בחיי היום יום או והמאמץ שהשקיע על מנת להגשים את החלומות שלו והדברים שהוא מאמין בהם, השילוב בן להט נפשי ותשוקה לבין עבודה מאומצת ומסירות כדי להשיג את המטרות בפועל, כפי שאמר עליו הרב נריה.

 בין אם אתם מסכימים עם עקרונות חייו או לא, אין ספק שמדובר באדם גדול ומיוחד.

 

אני יחיאל אהרון אליאש. נולדתי בפולין בעיירה בשם צ'יזב שבה רוב התושבים היו יהודים, בשנת 1908.

מסלול ילדותי היה זהה לזה של כל ילד יהודי דתי באיזור- למדתי בחיידר ולאחר מכן בישיבה, אך כבר מגיל צעיר מאוד בערב בי אש האהבה לארץ ישראל, ולכן עוד בימיי בישיבה עסקתי בפעילות ציונית מטעם המזרחי.

בשנת 1925 החלטתי שעליי לחיות את האמת שלי, לא מספיק לדבר על ארץ ישראל אלא צריך גם לעשות. קיבלתי סרטיפיקט לעלות לארץ ישראל על מנת ללמוד בישיבת מרכז הרב, וכך בגיל 17 עזבתי את ביתי, משפחתי וארצי מאחוריי כדי להגשים את חלומי ולגור בארץ הקודש.

לא ויתרתי על עקרונותיי במהלך לימודיי בישיבה ולכן יחד עם הלמידה שילבתי גם פעילות בתנועת "הפועל המזרחי".

אהבתי ללמוד בישיבה ועודני מאמין בחשיבות לימוד התורה בארץ ישראל, אך עזבתי את הישיבה לעבודה חקלאית מתוך האמונה שמי שלא מיתעד להיות רב ולעסוק בתורה, עדיף שיקדיש את זמנו ומרצו לבניין הארץ.

לצערי, זמן קצר לאחר שהתחלתי את עבודתי בחקלאות חליתי במחלה קשה, והרופאים אמרו שסיכויי לחיות מועטים, לכן קיבלתי את ההחלטה לעבור להתגורר בירושלים, כי אם כבר נגזר עליי למות אז שם אעשה זאת. בסייעתא דשמיא רבה התחזקתי והבראתי מן המחלה.

בשנת תרפ"ח החלטתי להגשים את חלומי ולהקים תנועת נוער דתית לאומית, כדי לפתח את הזהות הדתית ולהחדיר גאווה בלב בני הנוער. מעשה זה היה לא היה פשוט והיה רצוף מהמורות. אברהם קסטנבוים חברי הציע את השם "בני עקיבא" בנימוק- “מה יותר מתאים משמו של התנא ר’ עקיבא שבמעשיו סימן הן את התורה והן את העבודה, תלמידיו קבלו מרבם את אהבת ארץ ישראל בצורה חיה ומעשית ולא כתורה מופשטת, ואנחנו ממשיכי דרכו”. קיבלתי את הצעתו ופניתי עם הרעיון לוועד הפועל של המזרחי, אך הם התנגדו לרעיון ממספר סיבות. 

הסיבה הראשונה היא שהם לא האמינו באפשרות להקים תנועה זו, וקראו לי "בעל החלומות". סיבות נוספות היו חוסר במנהיג מתאים וחשש שתנועת נוער עלולה לתת מקום ל"מורדים". 

למרות כל ההסתייגויות האלה, לא הייתי מוכן לוותר על חלומי כי ידעתי שהוא חשוב, ולכן הקמתי את התנועה בעצמי.

לא אוכל לתאר לכם את ההתרגשות שחשתי במפגש הראשון של תנועת הנוער, שהיה ביום רביעי כ"ד באדר א תרפ"ט. מעולם לא אשכח את היום הזה. התנועה המשיכה לגדול ועוד ועוד חברים הצטרפו. 

כאשר התנועה גדלה החלטתי להקים גרעין שיממש את העקרונות הלכה למעשה, ולכן נתתי לרב נריה את תפקידי כמנהל הסניף בירושלים.

גם כיום כאשר אני רואה כמה גדלה התנועה שהקמתי אז, אני לא מפסיק להתרגש.

“כשאני מסתכל היום על התנועה ורואה מה נעשה בה, אני מתמלא גאווה.

כשעמדתי אז במפקד הראשון של התנועה החדשה קיוויתי שיבוא יום ובבנ”ע יהיו חברים אלפי בני – נוער. היום כשאני רואה שב”ה זכיתם לרבבות, אני מאחל לכם שתזכו לראות אלפי רבבות של חברים שמגיעים לבנ”ע ופועלים ברוח התורה והעבודה”. 

כאשר פרצו מאורעות תרפ"ט, גויסתי על ידי ההגנה להגנה על היהודים בעיר העתיקה בירושלים, ולאחר מכן עזרתי בבניית המצבות על קבריהם של נרצחי הטבח בחברון. תקופה זו עזרה לי יותר מתמיד להבין את חשיבות ההגנה על ארץ ישראל, ועד כמה מצבנו כאן שברירי ויכול להשתנות. אותם יהודים שנרצחו- היה זה רק מכיוון עובדת היותם יהודים הארץ ישראל, בדיוק כמותי.

בשנת 1937 הצעתי לפועל המזרחי להקים מחלקת ביטחון שתארגן מחלקות דתיות בהגנה, מכיוון שמנסיוני האישי אני יודע כמה קשה להיות חייל דתי יחיד וכמה חשובה התמיכה שיזכו לה חיילים דתיים אם ישרתו יחד. ההצעה התקבלה ואני התמניתי כאחראי על כך. הייתי בתפקיד חשוב זה עד סוף מלחמת העצמאות. במקביל, הקמתי תנועת ספורט דתית בשם "אליצור" שחלק מתפקידה היה להסוות את הפעילות הבטחונית- כשהיו בני נוער יוצאים לאימונים או למשימות והבריטים היו מגיעים לבדיקה, ישר היו אומרים שהם בפעילות ספורט ב"אליצור" וכך לא נתפסו.

לאחר הקמת המדינה מילאתי מספר תפקידים במשרד הפנים ובשנת 1955 אף התמניתי למנהל עיתון "הצופה".

בשנת 1990 קיבלתי את תואר "יקיר תל אביב", כמובן שהתרגשתי מכך מאוד, זאת הייתה מעין סגירת מעגל בעיניי.

ביבליוגרפיה:

 http://bneiakiva.org.il/act/yehiel-eliash/ יחיאל אליאש- תנועת בני עקיבא בישראל

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%A9 יחיאל אליאש- ויקיפדיה

https://www.yba.org.il/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%AA-%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90---%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A0%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%A9

על הקמת תנועת בני עקיבא- מספר הרב נריה על יחיאל אליאש, אתר ישיבות ואולפנות בני עקיבא.