בן גוריון- חושן

דוד בן גוריון- חושן

אז כן זה אני דוד בן גוריון, הייתי ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, וזה תמיד מרגש אותי כל פעם מחדש לספר את זה.

היו לי גם כמה תפקידים חשובים בחיי, הייתי איש העלייה השנייה, ממנהיגי תנועת העבודה, חבר במפלגות פועלי ציון ואחדות העבודה, מזכירה הכללי הראשון של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ומנהיגה הראשון של מפלגת פועלי ארץ ישראל.

בתפקידי כיושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית, עמדתי בראש הנהגת היישוב העברי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ובתפקידי כיושב ראש מנהלת העם, הכרזתי ב-1948 על הקמת מדינת ישראל, זה היה הרגע המרגש בחיי.

עם הקמת המדינה, התחלתי לפעול למען הממלכתיות, ובזמן מלחמת העצמאות החלטתי על פירוק המחתרות וחתמתי על הפקודה להקמת צה"ל. 

הנהגתי את מדינת ישראל כראש הממשלה וכשר הביטחון במשך כעשור.

אירוע ראשון, עלייה לארץ ישראל והעבודה בה:

בשנת 1906, כשהייתי בן 20, עליתי לארץ ישראל. באותה תקופה עלו לארץ צעירים חילונים נוספים שבדומה לי,  הם רצו לחיות בארץ מעבודת אדמה וליצור בה חברה יהודית טובה וצודקת יותר, כי זה הארץ שלנו, ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, דתיים וחילוניים.  תקופה זו נקראת 'תקופת העלייה השנייה'.

הגעתי בספינה לנמל יפו, אבל לאחר מכן הלכתי ברגל כמה שעות כדי להגיע למושבה החקלאית היהודית בפתח-תקווה.

 בפתח-תקווה עבדתי בעבודות כמו נטיעת עצים וכרית תעלות השקיה. אחר כך עבדתי ביקב בראשון-לציון ובכפר- סבא, וזה היה ממש מרגש עבורי לעבוד את אדמת ארץ ישראל, הארץ שלנו.

כעבור שנה עברתי לגליל התחתון והתיישבתי במושב סג'רה. בניגוד למושבות בהן עבדתי  עד אז, בסג'רה היו פועלים יהודים רבים ופחות פועלים ערבים והשפה המדוברת הייתה עברית, וזה היה עוד יותר מרגש עבורי לעבוד עם עוד יהודים כמוני ולהתחבר אליהם, ולעבוד איתם ביחד את הארץ שלנו. אני עבדתי באותה תקופה אצל האיכרים. בתקופה זו פעלו חבריי למען העברת השמירה במושבה לידי יהודים ואף הצליחו במשימה, אני גם השתתפתי איתם בשמירה. 

השמירה העברית החלה את התהליך של הגנת יהודים על חיי יהודים בארץ ישראל.

התקופה הזו בה הייתי חי בסג'רה, זוהי התקופה היפה ביותר בחיי.

 

אירוע שני, הקמת מדינת ישראל:

בשנת 1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות, הכרזתי על הקמת מדינת ישראל. וזה היה באמת הדבר הכי מרגש בחיי, להכריז על מדינת ישראל, כל כך הרבה זמן חיכינו לזה, שליהודים, לעם ישראל, תהיה מדינה משלהם, שהם יכלו לחיות בה, ולא להתערבב בכל מיני מדינות אחרות.

לחיות בארץ ישראל, ארץ של אבותינו הקדושים, זה היה מעמד כל כך מרגש עבורי  שקשה לי לתאר את זה במילים, להכריז על מדינת ישראל לעם ישראל.

בטקס, הקראתי את הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, ובה תוך כדי התייחסות לעבר של העם היהודי, העם שלנו, לציונות ולשאיפות המדינה.

מיד עם הקמת המדינה, נהייתי לראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של מדינת ישראל.

כראש הממשלה ושר הביטחון, פעלתי בתחומים שונים. איחדתי את הכוחות שהיו בארץ ישראל לפני הקמת המדינה והקמתי מתוכם את צה"ל- צבא ההגנה לישראל, תוך כדי מלחמת העצמאות.

עם תום המלחמה הובלתי את המפלגה לניצחון בבחירות הראשונות והמשכתי בתפקידי במשלה.

בשנים הראשונות אחרי הקמת המדינה הגיעו לארץ ישראל עולים רבים מאוד. 

התעקשתי שלא יגבילו את העלייה למדינת ישראל הצעירה ויאפשרו לכל יהודי לעלות לארץ והיות לאזרח שווה זכויות בה.

 

אירוע שלישי, התיישבות בשדה בוקר:

בסוף שנת 1953, לאחר כארבע שנים בהן הייתי לראש ממשלה ושר הביטחון, התפטרתי מתפקידי ועברתי לגור בשדה בוקר שבנגב. שדה-בווקר היה קיבוץ צעיר, קטן ומרוחק שרק דרך עפר הובילה אליו. חברי הקיבוץ התלבטו אם לקבל אדם מבוגר ומפורסם, כמוני, לקיבוצם המבודד, אבל לבסוף הם קיבלו אותי כחבר. 

האמנתי שלנגב יש יתרונות רבים: אזור דול ריק ריק מתושבים ובו אוצרות טבע ופוטנציאל גדול. ביטאתי זאת בנאום המפורסם שלי 'דרומה'. רציתי למשוך צעירים רבים להתיישב בנגב כמוני. 


"אף פעם לא התייאשנו שזו ארצנו."

ציטוט של דוד בן גוריון, 

בחרתי דמות זו מכיון שהיא דמות מאוד מוכרת ומפורסמת, דוד בן גוריון הוא האיש שהכריז על הקמת מדינת ארץ ישראל לעם ישראל, ליהודים, והיה ראש הממשלה הראשון, בחינתי זה מאוד מרגש, ודמות שמביאה המון השראה, שהוא לא התייאש ובסוף הצליח, והכריז על המדינה שלנו.


שיר מפורסם על דוד בן גוריון:

זה היה בשנת תרס"ז,
שום דבר עוד לא היה פה.
בן גוריון הגיע אז,
בספינה קטנה ליפו.

הוא היה פועל צעיר,
אך הרגיש כמו ותיק כבר,
את צרורו לקח על גב,
והלך לפתח תקווה.

בקדחת הוא חלה,
ואכל בצל וזית,
כי ידע שהמולדת,
זה עוד עץ וזה עוד בית.

בן גוריון, בן גוריון
הן הדרך עוד נמשכת,
ויגיע אל סופה
רק מי שלא יפסיק ללכת

הוא הלך לסג'רה
ולמושבה כנרת.
בידו אחז רובה
וקרא לצאת למרד.

באנגלים לחם בעוז
ותמיד קרא, בוטח:
"עלייה והתיישבות,
עם שני אלה ננצח".

וספינות פרצו לחוף,
יד סתרים אותן השיטה,
יישובים עלו בן לילה -
דן ודפנה וַחניתה.

בן גוריון, בן גוריון...

הוא היה אדם קשה,
איש הלהט והזעם.
בתקופת המעשה
ברעיו פגע לא פעם.

הוא היה אדם קשה
ולוחם חסר מנוח.
לא ידע כיצד למחול,
לא ידע כיצד לסלוח.

ורבים הותיר אחריו
בצעדה המפרכת.
אך תמיד בשביל הצר,
לא אבד את קו הרכס.

בן גוריון..

ארבעים שנה חלפו,
מבואו לפלשתינה
ארבעים שנה חלפו
בלוריתו כלה הלבינה.

אך כשקמה המדינה,
כמו תינוקת מהססת,
הוא ראשון נתן לה יד
ולימד אותה ללכת.

היא גדלה כבר בלעדיו,
אך כל פעם כשקשה לה,
מחפשת היא אותו,
כמו השורש את הסלע.
 https://www.youtube.com/watch?v=PwOjaUArjNE&pbjreload=10















תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אידה נודל

הברון רוטשילד

משה מונטיפיורי