אליעזר בן יהודה
בסייעתא דשמיא ובהשתדלותיינו:)
אליעזר בן יהודה
היה מחולל והמחיה השפה העברית. מחבר ועורך העיתור "הצבי" וכתב העת ההשקפה.
בשנת 1871 נשלח לדודו בפולצק בכדי ללמוד בישיבה. ראש הישיבה ר' יוסי בלויקר תמך בסתר בתנועת ההשכלה ואליעזר התקרב אליו מאוד. תוך כדי הלימוד המשותף עם הרב גילה ספר דקדוק של השפה העברית ונשבה בקסמי לימוד בלשון.
אליעזר נחשף גן לספרות כללית ובפרט לתרגומים לעברית שיצרו סופרי ההשכלה לספרים לועזיים חילונים והתעניין ברעיון תחיית העברית כשפה ספרותית חדשה
בי"ג באלול תרנ"ג במאמר המערכת של "הצבי". פרסם בן יהודה שמועה על כך שנכבדים מבין החסידים שולחים את בניהם ללמוד אנגלית בבית ספר ערב של המיסיון וגם איים כי אם לא יפסיקו יפרסם את שמותיהם.
לקראת חג החנוכה פרסם חותנו של בן יהודה, שלמה-נפתלי יונאס. מאמר ב"הצבי" בשם " מצוות צריכות כוונה" שבו קרא ליהודים לראות בחנוכה לא רק של חג נרות אלא גם לזכר יהודה המכבי שהוביל את העם בתקופה קשה וניצח את היווני. המאמר לא היה רחוק מהשקפתו של בן יהודה עצמו, מאמרים בסגנון זה פירסמו גם לפני כן
בעקבות המאמר נקלח בן יהודה ב28 בנובמבר 1893 לחקירה שארכה כשש שעות. שבסופה הוחלט לעמידה לדין על הסתה למרד ועד משפטו נשלח למעצר בכלא "חבס אל-דם" ביום חמישי למעצר הוא הובא לחקירה בבית המשפט ולאחר מכן הועבר לחדר גדול בבית הסראייה. כעבור מספר ימים הועבר לחדר מיוחד שחוטא עבורו ממנו ניהל את מאבקו לשחרור בעזרת אשתו וידידיו.
ב-5 בדצמבר 1893 עמד בן-יהודה למשפט, שבו הכחיש את ההאשמה נגדו והצהיר על נאמנותו לסולטאן ולאימפריה העות'מאנית. הוא טען כי מדובר בעלילה שהעלילו עליו מתנגדיו בשל הביקורת בעיתונו על אורח חייהם וחששם מפגיעה בכספי החלוקה. נשיא בית המשפט הרשיע את בן-יהודה ויונאס בקשירת קשר ולו משום שהמאמר עורר סערת רוחות, והטיל עליהם את העונש המינימלי על פי החוק, שנת מאסר אחת. בנוסף לכך הורה על סגירת העיתון.
נכתב עליו שיר-https://www.youtube.com/watch?v=2X-n7iO9I0g |
תגובות
הוסף רשומת תגובה