הרב יהודה אלקלעי-שירה אדרי
הרב יהודה אקלעי
הרב יהודה אלקלעי נולד בשנת תקנ"ח, 1798. נולד לשלמה חי אלקלעי בסרייבו, שבבוסניה, וחונך בחינוך דתי יהודי על די אביו. עלה ארצה בגיל 11. היה רב וסופר.
אירוע אחד במשך חייו-שימש כרב בזמון:
הרב יהודה אלקלעי בגיל צעיר הוסמך לרבנות ירושלים, כתלמיד של רבי אליעזר פאפו.
בגיל 27 נשלח לשמש כרב בזמון, שהייתה עיירה בקרבת העיר בלגרד, שבסרביה.
כחלק מתפקידו כרב שימש גם כמלמד תינוקות, לצורך כך חיבר את ספרו הראשון "דרכי נעם" ששימש ללמוד השפה העברית. בזמון חיי רוב ימיו עד שעלה לאץ ישראל שוב.
אירוע נוסף בחייו של הרב-מבשר הציונות והוצאות ספרו "מנחת יהודה":
ר' יהודה אלקלעי היה רב ודרשן בקהילה יהודית קטנה יחסית בסרביה, אך היה מעורה באירועים של תקופתו ושילב באישיותו ובעולמו המחשבתי ישן וחדש. את רעיונותיו שאב ממקורות מסורתיים, במיוחד מן הקבלה, ועם זאת פיתח וגיבש " השקפה לאומית בשלה" בהשפעת ההתעוררות הלאומית בזמנו ובסביבתו.
את רוב חייו הקדיש אלקלעי לרעיון של יישוב ארץ ישראל, ולקידום רעיון זה הקדיש לא רק את מרצו וזמנו, אלא גם את כספו.
הוא הציג את הגאולה ואת שיבת ציון כתהליך אלוהי, אך הסתמך על מקורות מסורתיים בקביעתו כי גאולה זו תהיה הדרגתית.
כבר בשנת 1843 הציע לכנס אסיפה נבחרת של ראשי קהילות היהודים, כדי לדבר עם האימפריה העות'מאנית ומעצמות אירופה ולהשיג את הסכמתן לשיבת היהודים לארצם. הוא גם הציע להקים קרן מיוחדת, בתרומותיהם של יהודים עשירים, כדי לרכוש אדמות בארץ להתיישבות יהודית.
באותו הזמן אלקלעי הוציא את הספר "מנחת יהודה", בספרו מסביר את הצורך לרכוש קרקעות בארץ ישראל עבור המתיישבים היהודים- בדיוק כמו שעשה אברהם אבינו ברכישת מערת המכפלה.
בנוסף בספרו מדגיש את החשיבות בפיתוח מקורות פרנסה בתחומי החקלאות והמלאכה בארץ ישראל, כדי להבטיח את קליטתם של העולים.
בנוסף הרב הדגיש את חשיבותה של הלשון העברית כמרכיב מרכזי בגיבוש הזהות הלאומית, נוסף על שימושה כלשון קודש. הרב אלקלעי הבין את הצורך בשפה לאומית מאחדת.
הרב יהודה אלקלעי עקב פעולתיו ואמונותיו זכה לקבל אתה תואר "מבשר הציוניות".
אירוע שלישי במשך חייו של הרב- עליתו לארץ ישראל:
בשנת 1871 עלה הרב אלקלעי לארץ ישראל בשנית. הוא התיישב תחילה ביפו ולאחר מכן בירושלים.
גם בעליתו לארץ ישראל המשיך לנסות ולעודד את רעיון שיבת ציון, לשם כך ניסה לחבור לרבני היישוב הישן,
בנוסף הרב ניסה להקים את אגודת "כל ישראל חברים" גם בארץ ישראל"- לבסוף רעיון זה לא צלח בגלל התנגדותם הרבה של רבני היישוב הישן לרעיונותיו.
בהמשך נסע לפריז כדי לפגוש את הרב נתן פרידלנד, כדי לנסות לשכנע אותו לסייע ליהודי העיר לעלות לארץ ישראל, גם פעולה זו לא הצליחה.
בקיץ 1874 הרב השתקע לגמרי בארץ ישראל ביחד עם אשתו,אסתר .
הוא נפטר כעבור כ-4 שנים, בד' בתשרי התרל"ט (1878), ונקבר בחלקת הספרדים בבית הקברות בהר הזיתים. אשתו הלכה לעולמה כעבור זמן קצר.
הרב יהודה אלקלעי היה איש מדהים,שהולך אחרי החלומות שלו, אם יש לו חזון הוא מנסה להגשים אותו, גם אם הוא נכשל פעם אחת הוא לא עוצר, מכשולים אף פעם לא באו אצלו בחשבון, גם אם נכשל או לא מצליח ישר יחשוב על הצעד הבא.
תמיד הוא הולך אחרי עקרונותיו ועושה את מה שתואם להם, גם אם הוא מתייאש ורוחו נשבר הוא תמיד קם וממשיך.
אהבתי שהוא תמיד חושב איך אפשר לעזור ולסייע ליהודים.
הרב יהודה אלקלעי היה איש של עשיה, אכפתי, רגיש לסביבה ותמיד דואג לאחרים.
"ואפילו שאנו דורשים בנחמות וייעודי הגאולה בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים-וכל אחד מתאר הגאולה כאשר עולה על דמיונו, איש כפתרון חלומו..."-ציטוט של הרב אלקלעי שדיבר על כל אלה שרק מדברים על הציונות אך לא פועלים למענה.
ביבלוגרפיה: ויקפדיה על הרב יהודה אלקלאי
תגובות
הוסף רשומת תגובה