הרב מוהליבר- חושן
אז כן אני הרב שמואל מוהליבר, הייתי רב ומנהיג ציבור, ממייסדי תנועת חובבי ציון (אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בעלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל). ומאבות הציונות הדתית.
נולדתי בעיירה הליבוקיה שליד וילנה לרבי יהודה לייב, רב העוסק במסחר, בן למשפחת רבנים. בגיל 15 נישאתי וכעבור שלוש שנים עברתי ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם הוסמכתי לרבנות בגיל שמונה עשרה על ידי רבי יצחק מוולוז'ין.
הייתי בעל אמצעים, שלא כמו רוב רבני ליטא, ולא הייתי תלוי ברבנות לפרנסתי. הייתי שותף באחוזה וניהלתי משק חקלאי.
אני רואה את את ארץ ישראל כבית לאומי של עם ישראל, אנחנו, עם ישראל, היהודים, צריכים להתיישב ולבנות בה את חיינו.
פעולותיי למען יישוב ארץ ישראל החלה בשנת 1874. באותה שנה מלאו לשר משה מונטיפיורי תשעים, ולכבודו הוקמה קרן מיוחדת ושמה "מזכרת משה" שנועדה לתמוך ביישוב היהודי בארץ ישראל. פעלתי להתרמת קהילות למען הקרן, ומאז הפך רעיון יישוב ארץ ישראל למרכז חיי ועיסוקיי.
בשנים 1881–1882 הקמתי את "בני ציון" ואת קבוצת חובבי ציון הראשונה בוורשה, פעלתי בקרב היהודים למען עלייה לארץ ישראל. קראתי ליישוב הארץ ברוח המסורת וניסיתי לגייס את תמיכת רבני רוסיה לעלייה לארץ ישראל.
רעיון חיבת ציון ויישוב ארץ ישראל היו תמיד בראש מעייני. תמיד האמנתי שעבודה למען יישוב ארץ ישראל משותפת לכל חלקי העם. ולכן פעלתי למען קירוב לבבות בין כל קצוות העם, משכילים חילונים ורבנים חרדים. תמכתי בקבלה של כל יהודי לתנועת חיבת ציון.
פעלתי מצד אחד כדי להשפיע על המנהיגים החילונים כדי למנוע פגיעה בדת ובחלוצים הדתיים במושבות של חיבת ציון בארץ, ומצד שני ניסיתי לקרב לרעיון חיבת ציון ויישוב הארץ את גדולי הרבנים בני דורי והמוני בית ישראל.
בהסתמכות על מדרשי חז"ל ועל דברי רמב"ן, סברתי שיישוב בארץ ישראל היא אחת המצוות הגדולות ביותר, השקולה כנגד כל התורה כולה. יחד עם זאת, תורת ישראל היא מקור חיינו והיא צריכה להיות יסוד תחייתנו בארץ האבות, ארץ ישראל.
בשנת 1890 יצאתי בראש משלחת חיבת ציון לארץ ישראל. תפקיד המשלחת היה בעיקר לבחון במיוחד את המושבות בארץ.
המשלחת שלנו הגיעה בראש חודש סיון ליפו, וקידמו את פנינו רבים מתושבי העיר, נציגי היישוב הישן והיישוב החדש, וראשי פקידות הברון רוטשילד.
מיד עם בואי לארץ ישראל, פני הובילו אותי לירושליים, עיר הקודש. על פי הזמנתו של הרב שמואל סלנט, דרשתי בבית הכנסת "החורבה" בירושלים דרשה בהלכה ובאגדה.
עד לאחר כמה שבועות שהייתי בירושלים, סיירתי בה ועמדתי על בעיות ההתיישבות שבה. לאחר מכן יצא לביקור בעוד כמה מערי ארץ ישראל, וניסיתי בכל מאודי להשכין שלום בין האיכרים לבין פקידי הברון רוטשילד.
לאחר שהייתי מעל לחודש בארץ, חזרנו אני והמשלחה לרוסיה, מעודדים מהתקדמות היישוב בארץ ישראל.
אני תומך מאוד ביוזמתו של בנימין זאב הרצל, ומאוד מעריך את הספר שלו מדינת היהודים, אני מעריך את הרצל מכיון שהוא חושב כמוני, וגם אומר שצריך שליהודים יהיה מדינה משלהם.
ולכן שלחתי לו מכתב שפניתי אליו במילים: "האיש המצוין ומאוד נעלה", וגם דיברתי אליו בכבוד מאוד.
הרצל גם הכיר בערך פעולותיי להצלחת הציונות ולהקמת מדינה יהודית, ועבדנו ביחד בשיתוף פעולה.
"יישוב הארץ היינו לקנות אדמה ולבנות בתים, לנטוע פרדסים ולזרוע שדות, היא אחת המצוות היותר גדולות שבתורתנו ויש מקדמוננו האומרים כי היא שקולה כנגד כל התורה, והטעם הפשוט של גודל המצווה הזאת, באשר הוא יסוד קיום לאומנו. האיש המאמין הוא חובב ציון אמיתי בכל ליבו ונפשו".
"יסוד חיבת ציון הוא לנצור את התורה כולה מורשה לנו דור דור בלי כל גירעון ותוספת. הנני אומר זאת בד"כ, כי תורתנו שהיא מקור חיינו צריכה להיות יסוד תחייתנו בארץ אבותינו"
שני הציטוטים שלי, שאני מרבה לומר אותם, הם מראים כמה חשוב לי שהיהודים, עם ישראל, צריכים לגור ולהיות בארץ ישראל, ארץ של אבותינו הקדושים, ארץ שה' הביא לעם ישראל במתנה.
וכל זמן שאנו שוהים בארץ ישראל, זוהי מצווה!
https://www.youtube.com/watch?v=s4dcarYZh9c&pbjreload=10
תגובות
הוסף רשומת תגובה