הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג-אחינועם תמם
נולדתי בשנת 1888 בפולין . כשגדלתי סיימתי
את לימודיי והתמנתי לרב ראשי באירלנד במשך 14 שנים.
תמכתי בארגון האצ"ל, שלחם גם הוא ברשויות הבריטיות בארץ ישראל שאליה הגעתי בסופו של דבר בשנת 1936.
תמכתי בארגון האצ"ל, שלחם גם הוא ברשויות הבריטיות בארץ ישראל שאליה הגעתי בסופו של דבר בשנת 1936.
מצוקתם של יהודי אירופה בשואה עינתה אותי. הקדשתי
את זמני לניסיונות למנוע את האסון המתהווה. באפריל 1941 זכיתי להפגש עם נשיא ארצות
הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט, וקיוויתי שאצליח לשכנע אותו לפעול בטרם יהיה מאוחר מדי.
אמרתי לנשיא : " אני קורא לכבודו כאל מי
שהכוח בידו, בשם המצפון האנושי, בשם חירות האדם, בשם הצדק, ייפסק הטבח ביהודים ותינתן
לניצולים האפשרות להגיע לחוף מבטחים אדוני הנשיא, לא אני האיש אשר אבוא להשיא לכבודו
עצות מעשיות איך לטפל בבעיה נוראה זו. בפי יש רק תחינה וגם אזהרה. התחינה היא – הצילו
את אשר ניתן להציל. האזהרה – כל אלה אשר עמדו מנגד, עתידם לתת את הדין על כך."
בשנת 1946 יצא הרצוג למסע ברחבי אירופה שארך
חצי שנה, כדי להשיב את הילדים היהודים למשפחותיהם. בטרם החל במסע, עצר הרצוג בוותיקן,
ושם ביקש את עזרתו של האפיפיור פיוס השנים עשר. הרב הגיע כשהוא נושא מסר של הכרת תודה
על התערבותם הקריטית של המוסדות הקתולים בהצלת חייהם של יהודים צעירים, אבל גם עמד
על כך שכעת יש להשיב את הילדים לחיק עמם. "כל ילד פירושו בשבילנו אלף ילדים, לאחר
האסון הגדול שפקד את האומה היהודית", אמר לאפיפיור.
לדעתי נדרש אומץ רב לעמוד מול נשיא מדינת
ארצות הברית ומול האפיפיור וכל זאת למען עם ישראל. להציל כמה שיותר אנשים וילדים.
הוא חשש מאוד גם לגורל היהודים בארץ. כאשר
היתה חלוקת קרקעות ליהודים ולערבים , נתנה הצעה בה הערבים היו אמורים לקבל יותר
שטח מהיהודים. הוא התעקש בכל תוקף שזו טעות , ולמזלנו החלוקה לא התקבלה .
כשיצא למסעו להביא את הילדים מרחבי אירופה ,
נכנסתי למנזר גדול ודברתי עם אם המנזר. הודתי לה על כך שהסתירו את הילדים , אך כעת
הגיע הזמן לקחת אותם הביתה.
אם המנזר שאלה : כיצד אדע מי מבין כל הילדים הם ילדים יהודיים , שכן הם הגיעו מאוד קטנים למנזר.
אמרתי לה שלא תדאג ושתאסוף את הילדים לאולם גדול. כאשר קראתי בקול רם
" שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד " החלו ילדים רבים לרוץ אלי ולצעוק "אמא" , "אבא" .
אם המנזר שאלה : כיצד אדע מי מבין כל הילדים הם ילדים יהודיים , שכן הם הגיעו מאוד קטנים למנזר.
אמרתי לה שלא תדאג ושתאסוף את הילדים לאולם גדול. כאשר קראתי בקול רם
" שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד " החלו ילדים רבים לרוץ אלי ולצעוק "אמא" , "אבא" .
ספור זה ריגש אותי מאוד והראה לי עד כמה
חשובה אמירת קריאת שמע וכיצד זה מייחד אותנו משאר אומות העולם .
גם לאחר שחזר ארצה המשיך לפעול בכל כך הרבה
תחומים דת, חברה , משפט ועוד. הוא זכה לפרס ישראל עבור כל פועלו.
ממה שלמדתי עליו, הוא איש של מעשים . אדם עם הרבה רצון ואמונה ולא עוסק רק בדיבורים . באמת אדם מיוחד .
ממה שלמדתי עליו, הוא איש של מעשים . אדם עם הרבה רצון ואמונה ולא עוסק רק בדיבורים . באמת אדם מיוחד .
המידע מתוך :
הספרנים – בלוג הספרייה הלאומית .


תגובות
הוסף רשומת תגובה