אליעזר בן יהודה-אריאל אלקובי
אליעזר בן יהודה
נולד ברוסיה ועלה לארץ ישראל בשנת 1881. אליעזר בן יהודה הפך לדמות המוזהה ביותר עם החיית השפה העברית כשפת הדיבור,הוא גיבש עמדה לאומית-חילונית,שעל פיה על היהודים לשוב לארץ ישראל ולהקים בה ישות לאומית חילונית ששפתה היא העברית.
אירוע מרכזי ראשון שארצה להרחיב הוא על כתיבת המילון עברי חדש (שנקרא על שמו מילון 'בן יהודה').
הוא טען כחלק גדול מן הציבור היהודי לא יודע את פירוש המילים מהתנ"ך,התלמוד,והמדרשים.
לכן,קיבץ מילים רבות פירש את משמעותן,ותרגם אותם לשפות מוכרות יותר. נוסף לכך מאחר שהמחסור במילים שימושיות עבור היומיום,שאינם מופיעות בספרי הקודש המציע בעצמו מילים חדשות.
אירוע שני נוסף מעניין ומשמעותי באליעזר בן יהודה היה הקמת אגודות.
בן יהודה ייסד את חברת תחיית ישראל שמטרתה תחייתו הלואמית של עם ישראל בארץ ישראל,והחיית השפה העברית. כעבור שמונה שנים ייסד בן יהודה עם מספר רבנים את חברת שפה ברורה,ששמה לה למטרה"להפוך לכל בני עמנו יושבי ארץ אבותינו שפה אחת ברורה,שפת אבותינו הקדמונים הקדושה לנו קדש קודשים".
כעבור חודשים ספורים נוסד וועד הספרות של חברת שפה ברורה. בן יהודה נבחר לנשיאו.
כעבור זמן קצר שינה הוועד את שמו לוועד הלשון. לאחר הקמת המדינה היה יסוד מחדש של האגודה שנקראה האקדמיה ללשון עברית.
בן יהודה עורר את חמת אנשי היישוב האשכנזי הישן ופירסם מאמרים רבים נגד הנהגתם בהם תקף את שמרנותן הדתית והציג את החיים מכספי החלוקה לשחיתות.
אנשי היישוב היהודי הכריזו מספר חרמות על בן יהודה והתנקלו לו ולמשפחתו בצורות.
ניתן לומר שתחושותו של אליעזר היו מעורבים,בן יהודה מאוד רצה לתרום לציבור בישראל,אך עם חלקו לא הסכים בדעותיו ונוצר כלפיו אנטגוניזם.
עוד ניתן לספר על הקשר של בן יהודה והעיתונים העבריים-בן יהודה החל לעבוד בעיתון "חבצלת" של ישראל. במקביל הוציא לאור את עיתונו הראשון,מבשרת ציון. לאחר שעזב את "חבצלת" החל בן יהודה להוציא לאור את הראשון בעיתונו העצמיים,הצבי.
בן יהודה השתמש בעיתונו ככלי להפצת דעותיו,בעד התחייה הלאומית ונגד היישוב הישן. פעולותו של בן יהודה ליצור עיתונות חופשית הכעיסו את השלטונות הטורקיים.
אנקדוטה מעניינת שהייתה קשורה בחייו האישיים של אליעזר בן יהודה.חייו היו רצופי קשיים אשתו הראשונה נפטרה"משחפת" ובחודשיים הסמוכים למותה שלושה מחמשת ילדיו נפטרו גם הם.
"עוד לא הייתה עֵת לישראל, מיום צאתו מארצו, אשר האחדות הייתה דרושה לו כהיום. דבר גדול וכבד מאוד עלינו לעשות הפעם, אשר לא בכוח איש אחד ואף לא בכוח אלפי אנשים ייעשה – כי אם בכוח כל העם כולו. אך האחדות הזאת לא תהיה לו בלתי אם שפה אחת ידבר, ושפה אחרת מבלעדי שפת אבותיו לא תיתן לו האחדות הזאת … רק בשפה העברית יחיה ישראל בארצו …
אם לא נסכין מעט מעט לדבר עברית, בשבתנו בביתנו ובצאתנו…לטייל, בלכתנו לשוק לקנות – לא נצליח. אתם הצעירים…התאחדו, התחברו, היו לאגודות ... להחיות את שפתנו הנובלת בארץ אבותינו"
אליעזר בן־יהודה, מתוך מאמר בכתב העת "חבצלת", גיליון 26 - 28, תרמ"ב - 1882.
אליעזר בן יהודה
מילים: ירון לונדון
לחן: מתי כספי
כמו הנביאים הקנאים לשם
הוא קינא לפועל ולתואר ולשם.
ובחצות, העששית בחלונו,
היה רושם במילונו תילי תילים
מילים יפות, מילים עפות,
מתגלגלות מן הלשון.
אליעזר, מתי תשכב לישון
הן קומתך כמעט אפיים שחה
והעברית אשר חיכתה אלפיים
היא תמתין לך עד בוא השחר.
אליעזר בן יהודה
יהודי מבדח
מילים מילים, מילים מילים
הוא בדה ממוחו הקודח.
אם נמה העברית אלפיים, נו אז מה,
הבה נעירנה ונמציא את היוזמה,
את המגהץ, את הפצצה, את הריהוט
בקצה נוצה בכתב רהוט.
כתב כרובית, כתב גלידה,
כתב את כל, את כל מילון בן יהודה.
ועוד הוסיף מילים לברוא
ונוצתו המהירה לא נחה
והשפה גדלה
ולא הכירה את מראה דמותה
את מראה דמותה בבוא השחר.
אליעזר בן יהודה...
ובן נולד לו, וכזאת האיש אמר:
זה הבכור אקרא לו בן יהודה איתמר
שמינקות ועד קמילה, מיום בואו
בברית מילה ועד מותו -
כרותה לו ברית עם העברית
ומלחמה לו את הלעז להכרית.
איתמר - אכן היה לגבר,
קומת תמר ויפי צורה וסבר,
והלשון בפיו היתה שפת עבר.
איתמר בן אבי,
שאביו היה נביא
גבר כלבבי.
אליעזר בן יהודה…
אתר לאקדמיה ללשון עברית
ספר לימוד- לציין את שמו
תגובות
הוסף רשומת תגובה