אדם צ'רניאקוב- אורי ביליה
אדם צ'רניאקוב:
אדם צרניאקוב היה איש ציבור יהודי-פולין שכיהן כחבר מועצת העיר ורשה,במלחמת העולם השנייה כיהן כראש היודנראט בגטו ורשה.
אדם צרניאקוב נהג לכתוב ביומנו את ימיו הקשים, ננסה להסיק איך היה כותב לפני שנבחר להיות היודנראט בתקופה הקשה של השואה:
"כאן אדם צ'רניאקוב, קשה מאוד לא להכיר אותי אם אתה נמצא בורשה, כן אני חבר מועצת העיר ורשה ,אדם מאוד מבוסס אני מהנדס, מחנך בבית ספר מקצועי יהודי וגם ייצגתי את סקטור התעשיינים.
היום הודיעו לי שאני הולך לייצג את הגוף הפוליטי הפולני, אני הולך להיות נציג בסנאט!"
ידוע שהגרמנים ברגע שהם התחילו לסגור את הערים בגטאות הם חיפשו אנשים שהיו עוד ידועים כמין מנהיגים בתוך העיר, הם עשו זאת על מנת לתת ליהודים הכלואים בגטו הרגשת ביטחון וכך הם לא יחשבו שמשהו ממש נורא קורה וכך הם ישתפו פעולה.
"אני חייב לומר שאני מאוד גאה לאן שהגעתי בחיים שלי הצלחתי לכבוש פסגות שלא פשוט לכבוש, בקיצור אני אוהב את החיים שלי."
אדם צ'רניאקוב כמנהיג היודנראט:
היודנראט- מועצת יהודים שנבחרה ע"י הנאצים במלחמת העולם השניה, היודנראט היה מוסד שלטון יהודי שהיה ממונה על תיווך בין השלטון הנאצי לבין הקהילה היהודית.
מועצת היהודים בגטו ורשה הייתה מורכבת מ24 חברים ועליהם ממונה אדם צ'רניאקוב.
תפקיד מנהיג היודנראט הוא תפקיד בעל אחריות עצומה, תפקיד שהוא בלתי אפשרי, מצד אחד על מנהיג היודנראט להיות קשוב ליהודים בגטו, לתמוך בהם ולתת גב ומשענת ומצד שני להראות שיתוף פעולה לצד הגרמני הקשוח.
לפי דעתי קשה מאוד לדמיין איך בן אדם יכול לנהל גטו תחת תנאים קשים ואיומים, לתת יחס וביטחון ליהודים אך גם רשימות של יהודים שישלחו אוטוטו אל הלא נודע.
" היום ה6 בספטמבר 1939, מ12 עד חמש בבוקר לא ישנתי"
ניתן להבין שבאותו לילה הבין צ'רניאקוב שפולין נפלה ביידי הנאצי והכל מתחיל להיות שונה - גם אם משמעותו בוודאי לא הייתה ברורה לו עדיין ..העולם שסביבו מתפרק ומתמוטט, הוא מנסה להתמודד עם המציאות הקשה ומכניס לחייו סדר כלשהו שיוכל להיאחז בו.
"יום הולדתו של יאש, בלי יאש"
"משקים פרחים בשעה של גשם שוטף"
"יורד שלג ארור, שוב אהיה חייב לספק אלפי פועלים לניקוי העיר"
"לעת עתה ישנם 4000 ליציאה. עד לשעה ארבע חייבים - לפי פקודה - להיות 4000.בדואר הופיעו אי אלה בעלי פקידות וציוו להפנות את המכתבים והחבילות המגיעים אל פאוויאק".
צ'רניאקוב מקפיד לציין, ככל שניתן, את המקור למידע המופיע ביומנו, בעיקר זה הקשור בהוראות גרמניות. הוא אף מצטט בגרמנית הוראות, כדי למנוע מחלוקות או אי הבנה.בנוסף הוא מעלה תחושות פנימיות הנוגעות לחייו הפרטיים.
מתוך קטעים מיומנו של אדם צרניאקוב אנו יכולים להבין את התסכול, הקושי והפחד כמנהיג היודנראט, אפשר לראות שניסה לנהל בצורה הגיונית ומחושבת, הוא התמסר ככל יכולתו לניהול הגטו ודאג להקים מערכת עזרה וטיפול למצוקות תושביו הוא אף אפשר פעילויות חשאיות להברחת מזון לגטו.
אפשר לראות את אדם צרניאקוב בתפקיד הקשה בחייו, התפקיד שגמר את חייו.
הסוף…
" היום ה-22 ביולי 1942 מתחילה האקציה הגדולה, הגרמנים ביקשו ממני לספק יום יום 6000 איש אשר יועברו למזרח, אני יודע שהם ילכו אל הסוף, ואני יודע מה יקרה כאשר אני לא אשמע בקולם של הגרמנים, איני יכול לשאת את האחריות, האבן הענקית המונחת על כתפי, איך אוכל לשלוח יום יום 6000 יהודים, אחים שלי אל הלא נודע!? מי אני שאחליט על גורלם של אחי, אינני מסוגל עוד…"
ב-23 ביולי, במשרדו, ביקש אדם צ'רניאקוב ממזכירתו להביא לו כוס מים. כשהלכה, התאבד בבליעת כמוסת ציאניד.
"איש לביתו הולכי בטל! חיש! ביתה! או יום מועד היום? או לא תדעו כי אין דרכם של אומנים לצאת בימי המעשה בלא סימני משלח ידם?..."
מקור משני:
היומן של אדם צרניאקוב, היום תרגמו אותו והוא נמצא ביד ושם…
ביביליוגרפיה:
https://www.google.com/search?q=%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F+%D7%A9%D7%9C+%D7%90%D7%93%D7%9D+%D7%A6%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%91&sxsrf=ALeKk00Kpdce6mKljocoER0K4CH_6Sg8Ow:1590343561092&source=lnms&tbm=isch&sa=X&ved=2ahUKEwiFg564i83pAhXcVBUIHemHD_0Q_AUoAXoECAwQAw&biw=1536&bih=754#imgrc=_9uSO0VyuEWR1M
https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=15467
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%A6%27%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%91
תגובות
הוסף רשומת תגובה