הרב יחיאל מיכל פינס

הרב יחיאל מיכל פינס 

הרב יחיאל מיכל פינס (18 בספטמבר 1843 , כ"ג בתשרי תר"ד - 15 במרץ 1913 , ו' באדר ב' תרע"ג)
היה סופר ציוני , מאבות הציונות הדתית, ממיישבי ארץ ישראל והוגה דעות. מושב כפר פינס קרוי על שמו.

•  הרב יחיאל תמך בהקמת בית היתומים האשכנזי בירושלים בזמן שזה לא היה לרוחם של כל מי שהיה מסביב , המוסד הוחרם ובעקבות תמיכתו של הרב יחיאל גם הוא הוחרם. הרב יחיאל הקים מוסד ששילב בתוכו גם תורה וגם עבודה והוחרם שנית , אך הפעם על ידי הרב דיסקין (הרבי מבריסק) ואשתו הרבנית. לפני שהחרימו את הרב יחיאל שלחו אליו שליח מטעם הרב מבריסק ואמר לו שימסור את המפתח של המוסד או שיוטל עליו ועל כל בני ביתו חרם אך הרב יחיאל לא הסכים למסור את המפתח וכבר די מהר הוטל החרם. גם אחרי שהוטל החרם באו לשכנע את הרב יחיאל שישנה את דעתו אך הרב יחיאל נשאר בדעתו. מי שהעמיד בית דין שהתיר את החרם היה רבי שמואל סלנט ועשה זאת כשהוא מקפיד על כבודו של הרב דיסקין, וככה כתב: "הרב מוהרימ"פ (מורנו הרב ר' יחיאל מיכל פינס) נ"י הראנו כתבי פלסתר אשר שלחו מפה (אנשי בליעל) עליו לכמה מקומות… בראותי את הכתבי פלסתר האלו ואת השקרים האמורים שמה לא נתפעלתי מזה, יען ידוע לנו פה האנשים האלה השולחים בעוְלָתה ידיהם, וזה דרכם לבדות מלבם דברים שלא היו מעולם ולהפיצם בכתבי פלסתר… יראי ה' לא ריחקוהו (את רי"מ פינס), רק הבליעל והדומים לו השליכו עליו שקוצים, והם הלשינוהו לפני הרב הגאון הרי"ל דיסקין שי', והוא בתומתו וצדקתו האמין לדבריהם כי הם מראים את עצמם לפניו כיראים, וכבר אמרו חז"ל הזהרו מן הצבועים..."

• הקמת ישובים בארץ ישראל- הרב יחיאל מסייע בידי הבילויים בהשגת אדמות וכספים להקמת המושבה גדרה. הרב יחיאל מנסה להקים אגודת פועלים שנקראת "אגודת החרש והמסגר" אך הניסיון לא הצליח. הרב יחיאל שהיה גם משורר, מחבר עבור הבילויים את המנונם " חושו אחים, חושו". כאשר אליעזר בן יהודה מגיע לארץ, הרב יחיאל מתוודע אליו וקושר עמו קשרי ידידות. הוא לוקח חלק במפעל תחיית הלשון העברית ואף מחדש מספר מילים בעברית כמו מחוג, שעון, עגבניה, חמצן, מימן, ספריה ועוד. הרב יחיאל טען שכאשר מחדשים מילה בעברית יש למצוא קודם מילה מתאימה מתוך הספרות והמקורות היהודים, ולהמנע ככל האפשר מהכנסת מילים משפות זרות.

• בשנת 1877 התבקש הרב יחיאל להיות נציג של ועד "מזכרת משה מונטיפיורי" בארץ ישראל , והוא הסכים. באוגוסט 1878 היה צריך ללכת ללונדון כדי לקבל הוראות אחרונות. הוא התקבל על ידי ראשי הוועד בטוב והם הנחו אותו כיצד להסתדר בעבודתו. מיד לאחר שהיה בלונדון הפליג הרב יחיאל לארץ ישראל. כשיצא לירושלים השאיר הרב יחיאל את משפחתו ( אשתו וארבעת בנותיו ) אצל החתן שלו במוהילב , ומאוחר יותר הם הצטרפו. כשהגיע לירושלים התקבל בכבוד על ידי הרוב , אך מהר מאוד התחיל לספוג ביקורות. 

• שיר שהרב יחיאל מיכל פינס כתב:

חוּשׁוּ, אַחִים, חוּשׁוּ! נָרִימָה פְּעָמֵינוּ! טוּשׂוּ, אַחִים, טוּשׂוּ, לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ! לֹא לָנוּ הַמְּנוּחָה, לֹא לָנוּ הַמַּרְגּוֹעַ בָּאֶרֶץ הַקְּרוּחָה וְשִׁלְטוֹן הָאֶזְרוֹעַ! רֵעַי בִּי יְהַתֵּלוּ מַה לְּךָ אֶרֶץ מוֹרָשָׁה? שָׁם אִיִּים יֵילִילוּ – תּוּר לְךָ אֶרֶץ חֲדָשָׁה! חוּשׁוּ, אַחִים... אַל נָא פְתָאִים תִּתְלוֹצָצוּ! אַל נָא בָנִים שְׁוֹכְחֵי אֵם פֶּן בָּכֶם, אוֹי, יִפְרֹצוּ צוֹרְרֵינוּ, צוֹרְרֵי שֵׁם... חוּשׁוּ, אַחִים...

אִמִּי בִּי מַפְצֶרֶת: אָנָּא בְנִי, אַל תַּשְׁלִיכֵנִי, בִּלְתְּךָ אֲנִי, אוֹיָה, נִשְׁאֶרֶת אֻמְלָלָה; מִי יִתְמְכֵנִי? חוּשׁוּ, אַחִים... אַל נָא אִמִּי הַיְּקָרָה, אַל נָא בִי תִּפְצֹרִי! אֵל יַחֲלִיצֵךְ מִכָּל-צָרָה – אוֹתִי נָא בַל תַּעֲצֹרִי! חוּשׁוּ, אַחִים... שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה אֶל עִירֵנוּ הַחֲמוּדָה כִּי עַל כַּנְפֵי יוֹנָה נַעֲלֶה הָרֵי יְהוּדָה! חוּשׁוּ, אַחִים...

ביבליוגרפיה: 

1. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1

2. https://www.jerusalem-love.co.il/?page_id=17542


3. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1#%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

4. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%95_%D7%90%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%95