גולדה מאיר
קצת על גולדה:
גולדה מאיר, נולדה ב3 במאי 1898 בשם גולדה מאבוביץ'.
גולדה שימשה כשרת העבודה וכשרת החוץ ולאחר מכן, נהפכה לראשת ממשלה הראשונה בישראל.
גולדה הנהיגה את ישראל בתקופת מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים.
בנוסף על היותה ראשת הממשלה הרביעית של ישראל, היא האישה השלישית בעולם שנבחרה לראשות ממשלה.
מלחמת יום כיפור:
מלחמת יום כיפור היא מלחמה שהותירה חותם גדול בתולדות המדינה.
במלחמה זו, מדינת ישראל הופתעה מצד האויב שפתח באש ראשון.
מדינת ישראל נלחמה נגד שתי מדינות ערב - סוריה ומצריים.
האבדות במלחמה היו קשות ביותר.
ב19 יום נהרגו כ2300 חיילי צה"ל, למעלה משבעת אלפים נפצעו ועשרות הוגדרו כנעדרים.
אירוע מרכזי ראשון - גולדה במלחמת יום הכיפורים:
כחודשיים לפני תחילת המלחמה, הגיעו אליי התראות ושמועות רבות על מלחמה שעתידה להתחיל.
לא האמנתי. אך מלחץ ובתור מנהיגת העם היהודי, ידעתי שמוטלת עליי אחריות לבדוק את העניין.
צבי זמיר שהיה אז ראש המוסד,אמר לי שחוסיין התריע מפני מלחמה קרובה.
לפיכך התייעצתי עם שר הביטחון, משה דיין, שהצליח להרגיע אותי.
ערב יום כיפור הגיע. כינסתי ישיבת ממשלה מצומצמת. נענעתי להמלצתו של שר הביטחון והחלטתי שלא לגייס למילואים, אך אם יהיה צורך בכך - אגייס.
ביום הכיפורים עצמו, שעות לפני פרוץ המלחמה, החלטתי לגייס למילואים בניגוד לדעתו של דיין שחשש שהעולם יראה בכך התגרות ותוקפנות.
עם זאת, סירבתי להצעתו של הרמטכ"ל להנחית מכה מקדימה.
חששתי שמצעד זה תמנע הגעה של עזרה בינלאומית במהלך המלחמה.
ביום השני למלחמה, שמעתי מפי שר הביטחון דיווח קודר על המלחמה משתי החזיתות.
תחזיותיו של שר הביטחון זעזעו אותי ואת חברי הממשלה.
מרוב פחד והמון לחץ שנפל עליי, אמרתי שאם התחזיות האלה יתממשו, לא ישאר עוד טעם לחיי.
בימייה הראשונים של המלחמה, היה נראה שהתחמושת אוזלת. הצעתי שאטוס בעצמי לארצות הברית בכדי לשכנע את הנשיא ניקסון להרים "רכבת אווירית". (משלוח רחב של אספקה)
לבסוף המשלוח יצא לדרך ללא נסיעתי.
חודשיים לאחר המלחמה, נערכו בחירות לכנסת השמינית ואני נבחרתי שוב לראשות הממשלה.
הרכבתי את הממשלה, אך הביקורות סביבי רק הלכו וגדלו.
יומיים לאחר הרכבת הממשלה, התפטר הרמטכ"ל דוד אלעזר תוך שהוא טוען שנגרם לו עוול.
בעקבות התפטרותו, גברו הביקורות והאישומים עליי.
חודש בלבד לאחר הרכבת בממשלה, החשש שלא אוכל להחזיק עוד מעמד פיזית, הטריד אותי חודשים רבים לפני פרוץ המלחמה.
עתה, כשאני בת 76, מצבי הבריאותי מטריד אותי שבעתיים.
האשמה שאני זו שהרגה את החיילים במלחמה זעזעה אותי וגרמה לי כמעט לשים קץ לחיי.
אך בעקבות מצבי הבריאותי, המלחמה והביקורות הרבות שהביאה עליי וההאשמות החמורות שהטיחו בי, החלטתי להתפטר מתפקידי כראשת ממשלה.
אירוע מרכזי שני - נסיונות לשלום בין ישראל למצריים:
בתקופת כהונתי כראשת ממשלה, נעשו נסיונות רבים בשביל להגיע לפתרון מדיני של הסכסוך בין ישראל למצריים.
כדי להשיג הפסקת אש במלחמת ההתש"ה, הסכמתי להגמיש את מדיניותי ולהסכים עקרונית לנסיגה של צה"ל מקווי הפסקת האש גם ללא הסכם שלום מלא.
בתחילת 1,971, הגיש שליחו של מזכיר האו"ם, גונאר יארינג, הצעה לתכנית שלום בין ישראל למצריים.
ישראל ומצריים קיבלו את התכנית מבחינה עקרונית, אך עם הסתייגויות שהיו ביניהם הבדלים גדולים.
המצרים דרשו שראשית ישראל תתחייב לנסיגה מלאה מסיני ומעזה ולהשגת פתרון צודק לפליטים הפלסטינים, אחר כך יפתח משא ומתן לשלום.
הסכם שלום יושג רק לאחר התחייבות לנסיגה מלאה של ישראל מכל השטחים שנכבשו ב 1,967 לקוי יוני 1,967.
זו היתה הפעם הראשונה שבה הצהיר נשיא מצריים כי הוא מוכן להכיר בישראל ולהגיע עמה לשלום.
הדרישות המצריות היו אמורות להרע את מצבנו אפילו יחסית למצב שהיה לפני יוני 67, כמו למשל שחיילים סובייטים ישתתפו בכוח האו"ם, ושהאזורים המפורזים יהיו בעומק שווה משני צידי הגבול.
ב1,972, הועבר לי שדר מנשיא גרמניה, לפיו אנואר סאדאת יסכים להיפגש עמי.
הגבתי בחיוב, אך לא קיבלתי תשובה מסאדאת.
קיסינג'ר (מדינאי ישראלי - אמריקאי) הציע למצריים ולישראל תכנית שלום ב1,973, כחצי שנה לפני מלחמת יום הכיפורים, שלפיה ישראל תכיר בריבונות מצרית על כל סיני, כאשר תהיה נוכחות ביטחונית ישראלית במספר נקודות בסיני.
הסכמתי לתכנית בעוד שסאדאת לא השיב ולאחר מספר חודשים פתח במלחמת יום הכיפורים.
היריבה של סאדאת הייתה אני. הוא העריך אותי מאוד לאחר מלחמת יום הכיפורים כי הבין שאותי לא ישבור או יפיל בכזאת קלות למרות כל מאמציו.
השלום שעליו חתם בגין עם הנשיא המצרי הושג על פי העקרונות שדרשתי: מו"מ ישיר, הכרה בישראל והסכם שלום איתה.
אירוע מרכזי שלישי - גולדה כראשת ממשלה:
שבע שנים גולדה הייתה שרת העבודה, חמש שנים בממשלתו של דוד בן גוריון ושנתיים בממשלתו של משה שרת.
ב31 בדצמבר 1,954 חנכה את המרכז הראשון להכשרה מקצועית בבאר שבע, אשר התפתח למכללה הטכנולוגית ללימודי הנדסאים.
בעת כהונתה כשרת העבודה והבינוי גולדה מאיר הייתה אחראית למפעל השיכון ההמוני בו תוך שנים ספורות נבנו שיכונים עבור מאות אלפי העולים וחוסלו המעברות.
בן-גוריון הציע לגולדה להחליף אותו כשרת חוץ ביוני 1,956 היא נענתה להצעה, ורכשה בכך את עוינותו של שׁרת, שראה אותה כמי שהייתה שותפה להדחתו.
מאיר עשתה מאמץ גדול להבקיע את חומת המצור המדיני באמצעות התחברות למדינות העולם השלישי, בעיקר על ידי טיפוח יחסי אפריקה–ישראל. היא תרמה להבאת אלפי אפריקאים לישראל בשביל שירכשו השכלה ויקבלו הדרכה חקלאית, ומומחים ישראלים רבים יצאו לסייע בכלכלה האפריקנית.
מאיר הצדיקה את המאמצים באפריקה כהגשמת חובה יהודית מוסרית של סיוע למדוכאים ומימוש דברי הרצל.
עייפות ובריאות רופפת אילצו אותה לפרוש מהממשלה, אך לא מהכנסת. מחלת הסרטן תקפה אותה אז, היא הוסתרה מעיני הציבור, ולא מנעה ממנה לתפקד היטב בשנים לאחר מכן.
בבילוגרפיה:
ויקיפדיה על מלחמת יום כיפור - https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D
ויקיפדיה על גולדה - https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8
תגובות
הוסף רשומת תגובה