דב הררי ברגר-שירה אדרי

דב הררי (ברגר)

 הררי נולד בעיר בראמצ'ה שבסרביה. לציפורה ומאיר ברגר. כשהיה בן 4 נתייתם מאביו. כילד אהב מאד ללמוד ואף קיבל סטפנדיה כבר בגיל 11. בשנת 1932, עלה יחד עם אמו ואחותו היחידה לישראל. עבד במוסך והצטרף אל הנוער העובד והלומד שם נתגלה כמנהיג, נבחר לוועד הסניף ולמזכירות.

אחד מן האירועים שהשתתף במהלך חייו:

דב הצטרף בשנת 1934 לתנועת ההגנה, לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה התגייס לצבא הבריטי עם מטרה לעזור ליהודי אירופה אך הוצב בחיל תותחנים בחיפה, התפקיד שקיבל לא ספק אותו וחיפש דרכים אחרות לעזור ליהודים באירופה. 

דב היה אחד  מן קבוצת השלושים ושבעה אנשים שנבחרו לצנוח באירופה במהלך מלחמת העולם השניה, לאחר תהליך מיון בו לקחו חלק 240 מתנדבים, שמתוכם נבחרו 110 שנשלחו לאימונים.

לצנחנים הייתה שליחות כפולה, אחד מן בריטניה- מבחינתם הצנחנים היו אמורים לברר מידע מודיעיני באירופה הכבושה, ליצור קשר עם הפרטיזנים באזורים הכבושים וקבל מהם מידע, וכן לסייע לטייסי בעלות הברית שנפלו בשטחי האויב. 

השני מן היישוב היהודי בארץ ישראל- מבחינתם מטרת הצנחנים הייתה ליצור קשר עם הקהילות היהודיות, לאסוף מידע על גורל היהודים, לעודד אותם, לספר להם על ארץ ישראל, להמחיש את דאגת היישוב לגורלם ולסייע בהצלת היהודים באירופה עד כמה שאפשר.

דב ההרי הוצנח ביחד עם ברוך קמינר ברומניה בתחילת יולי.

השניים ארגנו, בברכת ההנהגה הציונית המקומית ובידיעתם של וילהלם פילדרמן והרב שפרן, את צעירי היהודים להגנה עצמית ואספו ידיעות עבור בעלות הברית. 

בתום המלחמה: בתום-המלחמה הורשה הררי להישאר ברומניה כמתורגמן וכאלחוטאי במפקדה הבריטית אשר מתפקידה 

היה לפקח על ביצוע הסכם שביתת-הנשק, אך את כל זמנו החופשי הקדיש בסתר לענייני המוסד לעלייה ב', הקמת התנועה הציונית, "החלוץ" וכיוצא באלה. בין שאר פעולותיו שם הוציא עשרות ספרים וחוברות-הסברה בשפה הרומנית על תולדות-הציונות, תנועת-הפועלים בארץ, ההתיישבות, המאבק הפוליטי ועוד.

דעתי על החלטתו של דב הררי על עזיבת תפקידו בחיל תותחנים בחיפה והצטרפותו לצנחנים הייתה מדהימה, כי לדב היה חשוב לעזור ליהודי באירופה, הוא הבין שהם חלק מעמו והוא חייב לעשות משהו כדי לעזור להם (טוב או לפחות לנסות)
הוא הצטרף לצנחנים למרות שידע שזה סיכון ויכול אף להתפס ולהרג על ידי הנאצים, אך הוא שם את חיי היהודים באיפוה לפני חייו ועשה הכל מבחינתו כדי לעזור להם כמה שאפשר.

האירוע השני שדב השתתף בו במהלך חייו:

דב ההרי שבשנת 1934 עם גיוסו להגנה עבר מהנוער העבוד והלומד לתנועת הבחרות הסוצאלסיטית.

בשנת 1938 דב הררי היה מיזמי ומארגני מחנה העבודה מטעם הבחרות הסוציאלסטית, מבין חברי מחנה זה הצליח 

ליצור את גרעין ההתיישבותי, גרעין זה הקים את קיבוץ בית אורן.

קיבוץ בית אורן שהוקם ב1 באוקטובר 1939 יישוב זה היה היישוב אחד לפני האחרון שהוקם מסוג "חומה ומגדל"-

ישוביים אלו הוקמו על מנת להרחיב את גבולות ההתיישבות היהודית, בימי הבריטים.

ביוני 1946 חזר הביתה לחבריו ולתנועתו. באותה שנה נשא אשה והקים את ביתו בקיבוץ בית-אורן.

דב המשיך בחייו למרות שאיבד כמה מחבריו הצנחנים באירופה, אך הוא לא נתן לזה לעצור אותו מלהמשיך לפעול        ולהיות אדם תורם ומוסיף לכלל, אפשר להגיד על דב הרבה דבריפ אבל אחד הדברים הבולטים זה שהוא היה אדם               של עשיה.

האירוע השלישי שבו השתתף דב:

ב29 ביולי 1945, התקיים טקס זיכרון וחנוכת האנדרטה לזכרו של פרץ גולשטיין שהיה צנחן באירופה שנספה בשואה

הטקס נערך בקיבוץ מעגן כיוון שגולשטיין היה אחד ממקמי הקיבוץ.

בטקס השתתפו כ2700 איש בניהם היו משה שרת, מנהיגי יישוב מעגן, וכמה ותיקי הפלמ"ח, וכמובן דב ההרי שהגיע לחלוק 

כבוד לחברו הצנחן. דקות ספורות לאחר שירת המנון התקווה ותפילת יזכור צנח לתוך הקהל מטוב פייפר דו מושבי, שהיה אמור להצניח אגרת בטקס לכובד גולשטיין. אגרת זו הסתבכה עם מנוע המטוס וזה מה שגרם לצניחת המטוס על כל הקהל

לאסון זה היו 17 הרוגים, ביניהם דב הררי ו25 פצועים.

דב הלך לעולמו לאחר שעשה דבר או שתיים בחייו והותיר חותם בהיסטוריה היהודית
דב היה אמיץ, עם חלומות רבים,חלק מחלומותיו ורצונתיו הוא הוציא לפועל, גם אם קצת היה קשה הוא לא ויתר עד שהשיג את מבוקשו

דב הררי נטמן בחלקת הצנחנים, בסמוך לקברי ואנדרטאות חבריו ביד לצנחני היישוב בארץ שנפלו באירופה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל. הניח אשה ובן; בתו נולדה כארבעה חדשים אחרי נפלו. הררי היה אחיה היחיד של שושנה רמבה. 

 

                                                           ספרו של יוסף קריב שנכתב על דב הררי ברגר

ביבלוגרפיה: 

   https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A8%D7%99 -ויקיפדיה

http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=88390- קישור נוסף