שלום זכריה- שירה פרידמן
בס"ד 
אז כן ילד אהוב שלי!
עברו כבר חמש שנים מהרגע שנפרדנו ממך!
וליבי עדיין כואב, תמיד אומרים לי שהזמן מרפא את הכאב אבל אצלי משנה לשנה הכאב נהיה יותר עצום החור בלב שלי הולך ומעמיק הולך ומתרחב.
עד עכשיו בימי הזיכרון לא הסכמתי לדבר עלייך הרגיש לי כל כך לא שייך היית ילד נער ואיש צנוע וענו.
אבל אני מרגישה שאתה הולך ונעלם שצריך שהשאר ממך זיכרון אז החלטתי לכתוב ולדבר.
אולי הדיבור עלייך יוריד לי קמת מהכאב שיש בליבי.
אז אני אתחיל מההתחלה מהיום שנולדת נולד בכ"ד בניסן היית ילדד יפה תואר חייכן ושמח כל יום היית הולך לחידר בשמחה כל כך אהבת ללמוד תורה. ואז אבא ואני החלטנו אחרי הרבה התלבטויות שעולים לארצה- היום אחרי שנהרגת יש לי הרבה צער על ההחלטה הזאת בגלל שעלינו ארצה נהרג לנו בן.
אז עלינו ארצה במבצע מרבד הקסמים היית כל כך מאושר כל כך רצית לבוא לארץ - רצית לחיות פה באושר ושמחה עד 120.
פה בארץ המשכת ללמוד בבית הספר היסודי בעין כרם. שם למדת עד סיום לימודיך. היית פעיל נמרץ בגדנ"ע.
כל כך רציתי להעניק לכם חיים שמחים ומעושרים אבל לצער אבא ולצערי לא עמדנו במשימה ואתה נאלצת להצטרף לעזרה בפרנסת הבית.
עבדת בתור צבע וסייד כדי לעזור לנו בפרנסת הבית וחינוך אחיותייך.
איך שמחת ביום נישואיך. עם אשתך היקרה. כל כך אהבת אותה- ועכשיו היא נשארה בודדה.
כל כך הרבה למדתי ממך אף פעם לא כעסת תמיד הבלגת על צרותייך וידעת להתמודד עם מכשולים זמניים. לא הייתה בך שצץ אנוכיות לא היית מרודפי הבצע וגם קנאה לא ידעת מהי.
גוייסת לצה"ל ושירתת שנתיים בחיל ההנדסה שלושה חודשיים בשירות אפילו לא קיבלת כסף אבל אמרת לי "אמא זאת הארץ שלנו ואם אני לא אלחם מה ילחם? גם אם לא נוח לי ואני לא מקבל את כספי אני צריך לעשות הכל למען הארץ הזאת אין לנו בית אחר.
השתתפת גם במערכה ביני.
את כל חובותיך לעם ולארץ מילאת בלי כל היסוס היית כולך חדור מטרה.
במלחמת 6 הימים בה מצאת את מותך לא הסתפקת רק במילוי התפקיד שלך ככה אמרו לי חבריך שבאו לנחם בשבעה.
תמיד שאפת לעזור לזולת ותמיד עזרת לחיילים שהתקשו- בן שלי אני כל כך מעריכה אותך.
ביום השני לקרבות מצאת את מותך בכ"ז אייר תשכ"ז.
השארת אחריך את אשתך האהובה ושני ילדיך המתוקים- שנותנים לנו כל כך הרבה כוח להמשיך.
בעז"ה שנזכה ללמוד ממידותיך הנפלאות.
בן אהוב שלי אתה חסר לי מה לא הייתי עושה בשביל למות במקומך. כל כך כל פעם שאני עולה לקברך בהר הרצל עולה בי המחשבה שאומנם חייך היו כל כך קצרים חיית 30 שנה. השארת אחריך כל כך הרבה.
תודה הקב"ה שזיכית אותי בפיקדון יקר. מקווה שהחזרתי לך אותו בשלמו.
אז ילד אהוב שלי מקווה שטוב לך אוהבת כל כך ומתגעגעת אמא.
טוראי שלום (יפת) זכריה
בן נור וחסן נפל ביום כ"ז באייר תשכ"ז (06.06.1967)
בן 30 בנופלו
מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי הר הרצל
סרטון-
תגובות
הוסף רשומת תגובה