הרב קוק- הלל נח

                                                                                                    
   בס"ד
                                                                                                         
הרב קוק
קוראים יקרים שלום רב!-
היום אני רוצה להציג בפניכם את הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אחת הדמויות המשמעותיות ביותר בעולם היהודי של הדורות האחרונים. הוא היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, איש הלכה, פוסק, מקובל, הוגה דעות ומשורר והוא נחשב לאחד מאבות הציונות הדתית. הוא הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל שבה כיהן וכן ייסד את ישיבת מרכז הרב.   

בשנת 1904 הזמינה העיר יפו את הרב אברהם יצחק הכהן קוק לשמש בתור הרב של יפו ושל המושבות. בכך הגשים הרב קוק את חלומו הגדול: לעלות ארצה ולשמש רב בארץ ישראל. כמעט מיד הוכר הרב קוק בתור דמות מאחדת בזכות ניסיונות הגישור האינסופיים שלו בין הפלגים היריבים בעיר: החלוצים העבריים שזנחו (ברובם) את הדת היהודית והחרדים אנשי "היישוב הישן".
תהליך החילון בארץ ישראל החל עוד במהלך שנות העלייה הראשונה, והתגבר בקרב היישוב החדש עם הגעת צעירי העלייה השנייה, שאימצו אידיאולוגיה סוציאליסטית- חילונית, ופיתחו התנגדות עזה לאורח החיים הדתי. רבים מבני הדור השני במושבות נטשו את אורח החיים הדתי של ההורים.
הרב קוק, כרבה של יפו ושל מושבות יהודה, התאמץ לשפר בהן את מידת קיום המצוות. הוא ייחס ערך תורני גדול ליישוב הארץ, ובשל כך התחיל בחיפוש פתרונות לשאלות הלכתיות שעוררו ענפי החקלאות במושבות. גם בנוגע לחלוצים עצמם, הוא ניסה להפריד בין הערכתו למסירות נפשם בבניין הארץ לבין הביקורת על אורח חייהם החילוני.
בחורף תרע"ד יזם מסע רבנים למושבות ולחוות ההכשרה בגליל. למסע הצטרפו רבנים נוספים וביניהם הרב יוסף חיים זוננפלד, שהיה מתנגד לציונות. במהלך המסע ביקרו ב- 26 יישובים בארץ.
אני רואה מטרה כפולה בעצם המסע: מצד אחד לחזק את שמירת המצוות במושבות ובקבוצות, ומן הצד השני להפחית את העוינות בין היישוב הישן ליישוב החדש, על ידי מפגש ישיר.
האיכרים והפועלים שמחו על בואם וקיבלו פניהם בכבוד. במושבות ביקשו מהם לשלוח להם משגיחי כשרות ומלמדים, מאחר שמערכת החינוך שם נשלטה בידי פועלים, והרחיקה את הנערים מן התורה. 
אני חושבת שאם הייתי חיה בזמנם, והייתי חלק מהחילוניים, הייתי מצליחה להשתכנע. הרב קוק בא ודיבר מהלב. הוא באמת עשה את הכל כדי לגרום להם להיות טובים יותר, הן מבחינת שמירת המצוות, והן באופן המוסרי, אדם לאדם.                                                                                                                                                                                    הוא כיבד כל אדם באשר הוא ולא גרם לאחד להרגיש פחות מאחר בעצם היותו חילוני. הוא קיבל  את כולם. הוא העריך נורא את מסירות נפשם של החלוצים, למרות הביקורת על אורח חייהם החילוני. "לא באנו להשפיע, באנו להיות מושפעים מגודל מסירות הנפש שלכם".                                                                                
 המסע אמנם לא הצליח, אך למרות זאת, אני מאמינה שהמסע היה משמעותי ביותר.
לאחר שהסתיים מסע המושבות, ביקש הרב קוק לשמור קשר קבוע בין הרבנים ליישובים, אלא שחודשים מעטים לאחר מכן פרצה מלחמת העולם הראשונה והרב קוק שיצא לכנס העולמי של אגודת ישראל בשווייץ בשל רצונו לקרבם לציונות, נתקע שם בסנט גלן. שם פעל פעילות ציבורית כדי לסייע ליישוב שבארץ.                                                                                                                       
ב-1916 הציעה לו הקהילה הדתית שבלונדון להיות רבה, והוא הסכים בתנאי שיחזור ליפו בהזדמנות הראשונה שיוכל. שהיה בלונדון פעל רבות עבור היהודים. הקים כמה ישיבות. דאג שהממשלה הבריטית לא תסגיר את היהודים הרוסים שהיגרו מרוסיה. ניהל מאבק עם אנגלים, שניסו להשפיע שלא תינתן הצהרת בלפור וכו'..
ב- 1924 ייסד הרב קוק את ישיבת “מרכז הרב” בירושלים , שחידושיה העיקרים היו השפה העברית שהייתה מדוברת בה, ולימודי הגות ומחשבה. מטרתה הייתה “שינהרו אליה טובי הבחורים מכל העולם, המצוינים בכישרון ושאר רוח… להחזיר עטרה ליושנה ולהשתלם בתורת ארץ ישראל ובתחיית הקודש על אדמת הקודש”. הישיבה הייתה מעין משפחה גדולה, והרב קוק ניהל את הישיבה באופן אבהי וללא גינוני מרחק. לעתים אף דאג מבחינה חומרית לתלמידיו כאשר אשתו עוזרת לו. הרב קוק עודד את בוגרי הישיבה ודחף אותם להגיע ותרום למען הציבור. להיות רבנים, מורים ואנשי ציבור בתחומים השונים.

אני רואה בדמותו של הרב קוק משמעות רבה. הוא נורא קיבל ולא היה מקובע במחשבתו.  הוא היה הרב הראשון שאהד את הציונות באופן בולט כל כך, מאחר וראה בה את התגלמות תהליך הגאולה ושיבת עם ישראל לארצו. הוא ראה את הנקודה הטובה גם בחלוצים הציוניים, שלא היו קרובים לדת, ואמר שהם בכל זאת משתתפים במצווה הגדולה של בניין האומה שהוא תהליך חשוב שלא היה כמותו.                                                                                                                        הרב קוק האמין שיש אמת מוחלטת אחת, אבל היא לא  שייכת לזרם אחד ביהדות, אלא מתחלקת בין כולם. האמין שעל מנת לחתור לאמת המוחלטת, יש לאחד את כל התפיסות.  כאשר יש חושך, יש לסלק אותו באמצעות אור.

מקור משני- אורות.jpg
אורות הוא ספר המלוקט מכתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
ביבלוגרפייה-
https://www.mako.co.il/spirituality-newage/kabbalah-hamekubalim/Article-3b3f9c3dc293231006.htm

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אידה נודל

הברון רוטשילד

משה מונטיפיורי