הרש"ר הירש - מירב מנחם
הרש"ר הירש נולד בהמבורג לרפאל הירש וגלה לבית הרץ הוא תיאר אותם כמשפחה "נאורה ודתית" וחייו היו מלאי אירועים שונים וחשובים שהשפיעו על ההיסטוריה של העם היהודי.
בשנת התק"ץ, עם פרישת רבה של דוכסות אולדנבורג, התמנה הרש"ר הירש בהמלצתו למחליפו כשהיה רק בן 22 והיה מופקד על 7 קהילות יהודיות והתנגד לתנועה הרפורמית. במהלך שהותו בעיר כתב את סיפרו "חורב" שבו מוסברים טעמי המצוות והן ממוינות לפי סוגים שונים אך הוא התקשה להוציא את הספר לאור ובמקומו הוציא חוברת בשם "אגרות צפון". הרש"ר הירש עזב בשנת התר"א את דוכסות אולדנבורג ובמקומו מונה ברנרד וכסלר, רפורמי רדיקלי מתומכי שמואל הולדהיים.
בהמשך חייו בשנת התר"ז הוא ירש את רבי שלמה קוועטש לאחר שנפטר ונהפך לרב הראשי למורביה, התפקיד הזה היה מבין התפקידים החשובים באירופה ומבחינת הסמכויות שהוא קיבל בעקבות התפקיד לא היה ניתן להשוות אותו לשום תפקיד אחר. במהלך כהונתו הוא נתקל בהרבה קשיים ומחלוקות עם השמרנים ועם הרב צבי הירש פאסל מהאגף הליברלי ע"י אב"ד פרוסניץ. באותו הזמן עסק גם בפעילות פוליטית ונבחר לפרלמנט של מוראביה והיה בין הנאבקים למען אמנציפציה, שהוענקה לבסוף רק בשנת התרכ"ז. מתוך הפעולות האלה אפשר לראות עד כמה חשוב הוא היה וכמה דאג לקהילת עם ישראל ולתורה שלא תשתנה ותהרס בידי אנשים אחרים.
בפרנקפורט עמד הרב הירש בראש המערכה להפרדת הקהילה האורתודוקסית מהקהילה הכללית, שנטתה לרפורמיות בגלל שהרפורמים היו רוב חברי הקהילה, הגרמנים שראו את היהודים כקהילה אחת מנעו הקמת קהילה נפרדת והטילו הגבלות שהשפיעו מאוד על האורתודוקסיה דבר שבעצם פגע באמונה של הרבי ולפי דעתי גרם לו גם לעצב וכעס. הישגו הגדול היה כשהצליח לשנות את החוק אך לצערו הרב זליגמן בר (יצחק דב) במברגר הגיע וחלק על דעתו ואמר שאין סיבה לפרוש מהקהילה הרפורמית כל עוד היא תיתן שירותים ראויים לחבריה האורתודוקסים ולכן בעקבות הרב יצחק דב ודעתו רוב הקהילה האורתודוקסית סירבו לפרוש מהקהילה וללכת בעקבות הרש"ר הירש הויכוח בין המיעוט הקטן שבחר בדרך הרב הירש לרוב שנותר בתוך הקהילות המאוחדות נמשך עד למלחמת העולם השניה בין הקהילות השונות שהוקמו בגרמניה. החיים שלו היו מלאים בתורה ובאהבת השם ולמרות המתנגדים שהיו לו והאנשים שעמדו לו בדרכו הוא לעולם לא וויתר על האמונה שלו ועל הרצונות שלו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה