רשומות

אברהם שטרן "יאיר" אריאל לוי

תמונה
אברהם יאיר שטרן- תיאור אירוע א': פעילותו בזמן מאורעות תרפ"ט (1929) להגיד לכם את האמת? אני שמח שנסגרה הכיתה השישית בגימנסיה העברית בסובאלק. דבר זה גרם לי להמשיך את לימודי בארץ, ולראשונה הגעתי לכאן עוד בטרם סיימתי את לימודיי בתיכון. כאן למדתי משנת 26 עד 27, בירושלים עיר הקודש, כשאני סופג מרוחה ומתרבותה של הארץ, נקשר לנופיה, ונסחף באהבת המולדת. אגב, קצת לאחר מכן, בזמן שבו למדתי באוניברסיטה העברית בירושלים, נפגשתי ונקשרתי בקשר אהבה עם רוני בורשטיין, אף היא סטודנטית באוניברסיטה. התחתנו ורוני נכנסה להיריון עם בננו הראשון, אך... טוב, נרצחתי ארבעה חודשים לפני היוולדו, עד כמה שזה נשמע לכם מוזר שאני כאן מספר לכם את זה. בכל אופן, מעורבותי הפוליטית הראשונה הייתה בייסוד אגודת הסטודנטים "חולדה", הקרויה על שם היישוב חולדה. בזמן מאורעות תרפ"ט, מגיני הישוב מהאגודה עמדו בגבורה והדפו את התקפות הערבים. פרעות אב תרפ"ט היו פרעות שבהן נרצחו, בתוך שבוע ימים, בדם קר, באכזריות והתעללות, כולל מעשי ביזה ואונס, 133 יהודים, ונפצעו 339, היו פרשת דרכים במעורבותי הפוליטית והצ...

יוסף טרומפלדור

תמונה
יוסף טרומפלדור-  מגישה: אריאל לוי             תיאור אירוע א': השבי במחנה ביפן (ינואר 1905) מאז היותי נער חינכוני הורי לנאמנות ליהדות, כמובן, אך גם לצאר הרוסי. שירתי במיטב היחידות של הצבא הרוסי וכשהחלה מלחמת רוסיה- יפן, התנדבתי ליחידת קומנדו שביצעה משימות מסוכנות מאוד. אני זוכר בכאב שביחידה זו נתקלתי לא- פעם בתופעות אנטישמיות, ולכן החלטתי להוכיח את אומץ ליבי כיהודי, ומסירותי הרבה לאמא רוסיה. אל ארץ ישראל חזרתי עם יד אחת מהמלחמה בין רוסיה ליפן. אוי, איזו מלחמה זו הייתה... אתם מבינים, כאשר נפצעתי בידי השמאלית והיה צורך לקטוע אותה מעל המרפק, אני זוכר שהשלטון החליט על צאתי מזירת הקרב. אך לא הצליחה לעלות בידי המחשבה על כך שידי הימנית לא תיקח חלק ותסייע לחברי הלוחמים בקרב, ולאחר שהורשיתי לחזור, אני וחלק מעמיתי נלקחנו לשבי ביפן. בשבי חולקנו לפי דתנו, ואנחנו היהודים היינו כ- 1735 שבויים. חברים יקירם, אינכם מתארים לעצמכם עד כמה פגישתי עם אחי היהודים גרמו לי רגשות לאומיים חזקים. בזכות רגשות אלו, הצלחנו ב"ה לייסד קופת הלוואות, הקמנו בתי...

משה מנדלסון

תמונה
משה מנדלסון - אריאל לוי               תיאור אירוע א': הידידות בין משה למחזאי גוטהולד אפרים לסינג: שלום לך כבוד הפילוסוף והוגה הדעות המכובד, משה מנדלסון. ברצוני לברך אותך על תשובתך היפה שענית לפרופסור יוהאן על הביקורת שלו על המחזה "היהודים", של ידידך לסינג. קראתי שב-1753 הכיר אהרון גומפרץ, מורך המשכיל לצרפתית ואנגלית, בינך לבין למחזאי גוטהולד אפרים לסינג. נחמד לדעת שהתיידדתם במהירות, ושמרתם על קשר חם כל ימיכם. בשנה שלאחר מכן, הותקף לסינג בביקורת חריפה של פרופסור מאוניברסיטת גטינגן בשם יוהאן דוד מיכאליס על המחזה שלו Die Juden ("היהודים"), וכתבת תשובה לביקורת שהגנה הן על לסינג והן על היהדות. מבחינתי, באופן כללי ובפרט בתקופה זו (1753), כל מילות הגנה וכבוד כלפי היהדות הן ראויות להערכה. אני מודעת לעובדה שבמהלך השנים התמודדת עם גילויים של חוסר סובלנות כלפי מוצאך היהודי, ואני מבינה מאיפה זה מגיע, אך באמת יפה מצדך ככה להגן על ידיד טוב, ולהגן על דתך. בכבוד רב, אריאל לוי. תיאור אירוע ב': "ירושלים" שלום לכל קוראי מכתב זה....
תמונה
הרב מנחם זמבה הרב מנם זמבה, 1883-1943. היה מגדולי רבני יהדות פולין וממנהיגיה קודם השואה . חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל . מאחרוני הרבנים ב גטו ורשה . בגיל תשע נפטר אביו והוא עבר לחסותו של סבו שקירבו אל ה חסידות  . בגיל שמונה עשרה נישא למינדל. 1 .ההתנגדות לחולקת הארץ: ב כנסייה הגדולה (  הכינוס העולמי המרכזי של תנוע ת  אגודת ישראל  הע ולמית)  הראשונה של אגודת ישראל בשנת תרפ"ג נבחר למזכירות הכבוד של התנועה, עוד בטרם מלאו לו ארבעים, והיה אחד מעמודי התווך שלה. בנאומו בכנסייה הגדולה השלישית האגודה (תרצ"ז), שהתכנסה על רקע ועדת פיל , התנגד נחרצות לחלוקת ארץ ישראל. בנאומו אמר: "רק אנשים אשר להם העוז המר לקרוע גזרים מתורתנו התמימה והקדושה – הם-הם אשר ירהבו בנפשם לקרוע גם את ארצנו לגזרים. אבל אנחנו שומרי התורה וחרדים אל דבר ה' של תורה שבכתב ושבעל פה מראשו ועד סופו מוסרים נפשנו על כל אות ואות ועל כל מנהג שבישראל - בשום אופן לא נוכל להסכים לוותר אפילו על צעד ושעל אחד מארצנו הקדושה". 2 . החיים בתקופת השואה : עם תחילת מלחמת ...